מה עושה הומאופתיה ומהו ריפוי אמיתי

וגה רוזנברג

מוקדש לחברי ההומאופתים – רציתי להתחלק בהבנות אלו מתוך תקווה שיעצימו את הביטחון העצמי ואת יכולתו של ההומאופת בכל המישורים הקלה כל שהיא במצב. אולם הייחוד בהומאופתיה הוא האפשרות לשינוי רוחני ממשי לאדם. על פי הקבלה האדם מקבל מידי יום.

הומאופתיה יוצרת שינוי רוחני. הריפוי איננו פיזי, נפשי או מנטלי. זהו ריפוי רוחני.
האנמן, מיסדה של ההומאופתיה היה רופא ובונה חופשי. השפעה זו ניכרת היטב בספרו: "האורגנון של אמנות הרפואה”, היכן שהוא כותב: "…ואז הוא [ההומאופת] עוסק אמיתי של אומנות הריפוי האמיתית”. האנמן מודה כי את המקורות מצא בכתבים רוחניים עתיקים, הת״נך והקבלה. בת״נך ברור כי צורת הריפוי האמתית היחידה, דרך הריפוי בדרך האלוהית היא "הומאופתיה" – ריפוי בדומה, וזאת יובהר בהמשך. אולם לא כל מה שמכונה הומאופתיה הוא אכן הומאופתיה ממשית. אנשים עוסקים בצורות שונות של טיפולים להם הם קוראים הומאופתיה, וזה יכול להיות מטעה.

אם כך מהי הומאופתיה
רפואת האלוהים היא הומאופתיה. כמובן שבתנ״ך אין היא נקראת הומאופתיה. היא מכונה: ”דומה בדומה". כתבים רבניים וקבליים מצביעים על כך שהומאופתיה פועלת כדרך רוחנית עתיקה לריפוי, שמטרתה לרפא אנשים מבחינה רוחנית – (הרב גינזבורג לדוגמא מדבר על הומאופתיה כאחת הצורות של ריפוי מאלוהים). בפרקים 9.10.11.13.16. באורגנון, האנמן אומר: "הכוח החיוני הינו כוח רוחי (Spirit like force), דינמיס המחייה את הגוף החומרי…" (בתרגום ש. טהר). הסבר לכך ניתן לקבל אפילו מקריאת הסיכומים הקצרים המובאים כראשי פרקים בתחילת האורגנון: ”כוח חיוני זה הוא כוח רוחני המחייה את האורגניזם" (The vital force is a spiritual force animating and controlling the organism). כוח חיוני ויטלי זה איננו מדיד ואף איננו אנרגיה, הוא כוח רוחני אשר בפועלו באופן בריא ונכון, אומר האנמן, מאפשר לאדם להגשים את המטרה הגבוהה של קיומו. כלומר האנמן מציג תפיסה רוחנית האומרת שאנו כאן למשהו גדול יותר מעל לקיום היומיומי של אכול, עבוד ומות. כאשר הומאופתיה מבוצעת באופן נכון, היא משחררת את האדם מהדברים שמעכבים אותו מלחוות בחופשיות את מה שנדרש להגיע למצבי מודעות גבוהים יותר של עצמו, מלהגשים את הפוטנציאל הגבוה של קיומו…

הומאופתיה היא ריפוי רוחני עתיק יומין
הומאופתיה היא צורת ריפוי רוחנית עתיקת שנים, תנכית אפילו, ומכוונת לייצר שינוי רוחני. חשוב להבין איך הקבלה מגדירה רפואה נכונה, בברור ישנן הרבה דרכים בהן ניתן ללכת ולהשיג בהתאם למעשיו סוג של זרימה, סוג של כוח. אלו נקבעים על פי הלילה: בלילה עולה האדם לבית משפט של מעלה, שאיננו בהכרח נורא, אלא מקום בו מושווית דמותנו לדמות הבורא. ככל שדמותינו קרובה יותר לבורא, כך ביכולתנו לקלוט יותר חסד ואור במטרה להחזירו אל העולם הזה ולהעבירו אל האורגניזם הפיסי שלנו. במידה והגענו אל בית המשפט השמימי ואנו פחות קרובים אל הבורא – כיוון שמעשינו ומחשבותינו היו רחוקים יותר מדמותו המושלמת – כך נקבל פחות אור, והאורגניזם שלנו למחרת יחסר אור וזרימה מכדי לחיות את המישור הפיסי כיאות. זהו ההסבר למה שמתרחש בלילה: נשמתנו עולה מעלה ועוברת שפיטה, ככל שנתנהג כמו הקב”ה – נקבל יותר אור, וככל שירחקו מעשינו ממנו – נקבל פחות אור שנוכל להעביר לגופינו.

בפרקטיקה ההומאופתית אמיתית, מתן הרמדיס מכוון בכדי לעזור לנו לפעול פעולה נכונה, לעשות את הדבר הנכון בחיינו, כך שבעלותנו לבית משפט של מעלה, נקבל יותר ויותר מאור נצחי זה, ונוכל להקרינו ולהזינו לגופינו ולסובב אותנו. זה בדיוק מה שהומאופתיה מכוונת להיות ומתכוונת להיות, ויש לדעת איך לקרא את האורגנון בכדי להבין זאת.

החותמת הרוחנית ברמדי ההומאופתית משפיעה על המישור הרוחני באדם
ישנם אנשים שמשתמשים ברמדיס הומאופתיות כאילו היו תרופות, אולם זו כמובן בדיחה: רמדיס הומאופתיות כה מדוללות, עד שהיחס של מולקולות החומר המקורי לתמיסה קטן ממספר אבוגדרו. לכן רמדיס אינן מכילות אף אטום או מולקולה מהחומר המקורי. בכתובים מוסבר כי בעת הדילול מסירים את החותמת החומרית ושום דבר לא נשאר מלבד החותמת הרוחנית שהייתה מוטבעת בחומר בעת יצירתו. האנמן מסביר (באורגנון), כי אי סדר, אי נחת או בעיה באורגניזם מופיעים כיוון שהכוח הרוחני נחלש באיזשהו אופן. זה חוסר תוחלת לנסות ולתקן את הבעיה באופן פיזי, מאחר ואין שם באמת דבר לתקן. הפיסי באמת נתון לשליטת הרוח והוא שמקבל את חותמת הרוח. לכן בכדי ליצור שינוי בגוף רוחני זה, יש להשתמש במשהו שיכול להשפיע על הרוח ולא לחפש משהו שישנה את הפיסי. זו הומאופתיה וכך נכתב בכתובים ההומאופתיים.

רמדיס הומאופתיות עשויות מחומר שעבר כל כך הרבה דילולים וניעורים עד שלא נשארה בו אפילו מולקולה אחת של החומר המקורי. מי שסיים בית ספר לרפואה ובוחן כל דבר מנקודת מבט

הריפוי ההומאופתי מפעיל כוח רוחני על הכוח הוויטלי של האדם באמצעות החותמת הרוחנית של חומר שהשפעתו דומה לבעיה הרוחנית שיצרה סימפטומים באדם.

ניוטונית־ כלומר שהכול מדיד… בבואו למדוד רמדי הומאופתית אינו מוצא בה דבר שניתן למדוד, ומכאן נובעת הרתיעה מהומאופתיה… לעומת זאת המרפא השמאני מבין כי מאחורי כל חומר נמצאת הרוח, ולכן לאחר הדילול והסרת החומר, [באמצעות הניעור] מה שנשאר הוא הכוח המחייה הרוחי של אותו החומר. כוח רוחי זה הוא שמורה לחומר איך לסדר את המולקולות שבו, איך להיות מה שהוא. הכוח הויטלי אף מורה לחומר איך להיות אותו הסוג המסוים של פרח, אבן או אפילו רעל. אנו משתמשים בחומרים שונים בהומאופתיה, חלקם אפילו רעלים, אך לאחר ההכנה לא נשארת אפילו מולקולה אחת של חומר, כל שנשאר הוא החותם הרוחני הנ״ל. בכדי לפעול על כוח החיים שהוא רוחני באופיו, יש להפעיל עליו כוח רוחני דומה. כוח מאותה רמה. כוח פיסי לא יפעל על כוח רוחני, זאת יכול לעשות רק כוח רוחני אחר.

אסור להשלות מישהו שרמדיס הומאופתיות הן תרופות שמכילות משהו חומרי, ושהמשהו החומרי הזה יכול להשפיע על הפיסי. זה לא כך! רמדיס הומאופתיות יכולות להשפיע אך ורק על הרוחני. לאחר שעשית שינויים רוחניים, המישור הפיסי יכול להשתנת בעקבותיו, כי כך נוהג החומר. אבל לאמור למישהו שהרמדי תתערב לו במישור הפיסי – זו טעות גדולה.

לפנות להומאופת
לכן חשוב לפנות להומאופת שעובד בדרך זו ומבין אותה, שלמד אלפי שעות בכדי לפעול בדרך זו, ולא לכל מי שמפעיל מטוטלות או מפעיל מכונה בכדי למצוא את הרמדי – זו איננה הומאופתיה. אפילו אם המטפל מתקשר את הרמדי – גם זו לא הומאופתיה. הומאופתיה היא מדע רוחני, והדברים נעשים בה על פי האורגנון, על פי חוקים רוחניים מוגדרים. להומאופתיה יש בסיס רחב והיא דורשת אלפי שעות של לימוד על פני כמה שנים. בדקו האם ההומאופת למד את האורגנון, האם הוא משתמש ברפרטורי בכדי להבין את המקרה – או שהוא משתמש במטוטלת או מכונה להחליט על הרמדי. החשוב ביותר הוא שיבין את רוח ההומאופתיה על פי האנמן ויהיה מסוגל ליישם אותה. חשוב להבין למשל שהכשרה של רופא אין בה שום דבר שיכול להכין אותך להיות הומאופת. 97% ממה שלומד הרופא בבית ספר לרפואה אין לו קשר עם מה שההומאופת צריך לדעת. לכן אין דבר כזה: רופא הומאופת. ההומאופת הוא מרפא רוחני. או רופא רוח, ויש להבדילו מטיפול נפשי שהוא קנינו של פסיכולוג או פסיכיאטר.

בין רפואה רוחנית לרפואה פיסיולוגית או טבעית ההומאופת הוא יותר איש רפואה רוחני (Medicine man) – כשם שהאינדיאני הוא איש רפואה רוחני, מפני שהוא עוסק ברוח, בעוד שאוסטיאופט, רופא או כירופרקט הם יותר רופאים פיסיולוגיים (physical doctors). כך גם הפסיכולוג והפסיכיאטר מאחר והם עוסקים במשהו שהוא יותר פיסי. ההומאופתיה אף איננה זרם של ריפוי טבעי, היא ריפוי רוחני.

בכל מצב שהאדם מנסה לטפל בגוף, במוח או ברגש, הוא עוסק ברפואה בצורה כל שהיא, תהיה זו נטורופטיה או אוסטאופתיה או רפואה סינית או פסיכולוגיה – אך זה איננה הומאופתיה. ובכל פעם שמשתמשים בתכשיר הומאופתי כדי להגיע להפרעה כל שהיא ברמה רוחנית – זהו יישום אמתי של הומאופתיה. לעומת זאת, אם אדם מפרסם שהוא יכול לטפל בגרון הכואב שלך או במיגרנות שלך עם הומאופתיה – הוא איננו מיישם את ההומאופתיה באופן בה היא אמורה להתבצע.

הבנת המחלה והריפוי מבחינה הומאופתית
כל התחושות הלא נעימות, המחלות שאנשים מתנסים בהם, הן תוצאה של התדלדלות מאגרי הרוח (The spirit is depleted). וכתוצאה מהחלשות זו של הרוח, כוחות עוינים לחיים, ישויות מחלות רוחניות מנסות לתקוף אותנו, וחשוב להבין זאת. זו איננה גישה של נטורפט, זו גישה של המרפא הרוחני, השמאן, איש הרפואה, הרופא־מכשף. האנמן מסביר בפרוש כי כל ההשפעות שמתקיפות את הכוח הויטלי [שהוא כוח רוחני] הן השפעות רוחניות, הן אינן באות בצורת חומר. כלומר הן אינן בקטריה או וירוס אשר מתיישבים בגוף לאחר שהחלה היחלשותו הרוחנית. חשוב להבין שמאחר שהמחלה איננה מתחילה כהתדרדרות פיסית אלא כהתדרדרות רוחנית כך צריך גם הריפוי להיות. נכון שכתוב במילון כי בהומאופתיה משתמשים באותו דבר שגרם למחלה בכדי להסיר אותה, אולם באמת מדובר בכוח רוחני המנסה להסיר השפעה רוחנית. כך, אם רמדי עשויה מצמח מסוים, ברמדי עצמה אין כבר את החומר המקורי, היא מכילה רק את החותמת הרוחנית של אותו הצמח [כתוצאה מתהליך ההכנה המיוחד של הרמדי בדילול וניעור] וחשוב לבין זאת. הרמדיס ההומאופתיות מדוללות מעבר למספר אבוגדרו. האנמן מסביר כי בדילול זה, הרמדיס הגיעו לרמת הרוח. מה הכוונה לעשות הומאופתיה באופן רוחני! אין הכוונה שאם אדם בא עם כאב גב, אנו מנסים לרפא את גבו באופן רוחני, הכוונה היא שאדם מגיע, ויתכן ויש לו כאב גב, אך ההומאופת איננו מנסה להתרכז בלרפא את הגב, ההומאופת מנסה לטפל בבעיה הרוחנית שנתנה לגב את ה״תירוץ" להביע סימפטומים. זאת מנסה ההומאופת להבין בשאלותיו לגבי מי הוא האדם, מה הן דרכיו ומהם הדגמים הרוחניים בחייו.

לפי האנמן, הבסיס להומאופתיה היא ההבנה שהטיפול והריפוי מתרחשים באמצעות הכוח הויטלי הרוחני. לא סתם כוח ויטלי -אלא כוח ויטלי רוחני: הרוח המחיה את הגוף החומרי. זהו המנוע המריץ את הגוף, והוא רוחני בלבד. הכוח הויטלי, אומר האנמן, שולט בגוף החומרי בשליטה בלתי מוגבלת (unbounded sway), שליטה מוחלטת, דיקטטורה. כלומר אין דבר שמתרחש בגוף הפיסי, ששורשיו אינם נעוצים בפעולתו של כוח החיים! לכן כאשר גופנו מראה כל סימפטום שהוא, אין זה הגוף החומרי שחולה, המקור הוא תמיד התדרדרות והחלשות של כוח החיים. משהו קרא לו. (מכאן ניתן להבין מדוע בקבלה נאמר כי רוב האנשים מתים בגלל עין הרע. כלומר מישהו איחל להם רע ופגע במישור הרוחני שלהם – וזה הביא לסימפטומים ולמחלה בהתבטאות פיסית: מאחר והכוח הרוחני הוא ששולט בכול, מה שקורא לו – מתורגם אל הפיסי).

הרמדיס ההומאופתיות אינן מתוכננות לפעול על הסימפטום, הן אינן מתוכנתות לפעול על האורגניזם החומרי. במובן זה רמדיס אינן תרופות. תרופות מכוונות לפעול על מחלות בגוף הפיסי באמצעות חומר ולשנות את החומר בלבד. טיפול כזה בתרופות הוא מה שמכונה בחוק: "עיסוק ברפואה". אולם הומאופתיה איננה מחפשת לטפל במחלה, איננה מבקשת לטפל בסימפטום. ההומאופתיה מחפשת לכל אדם רמדי הומאופתית שתטפל בכוח החיים הרוחני שלו. כל התוצאות הפיסיות הן השלכות של התחזקות הכוח הויטלי השולט בגוף החומרי.

כיצד מתרחש הריפוי! ריפוי של דומה בדומה
הבנה זו עוברת לכול אורך האורגנון. בתורה מסופר כיצד משה ריפא את האנשים בעם שננשכו על ידי נחש: הוא הכין עבורם נחש נחושת מיוחד, ובהתבוננם בו ומתוך המגע עמו – נרפאו המנושכים מההכשה. לעניין זה יש כמובן משמעות סימבולית עמוקה יותר, הקשורה לצד האפל, אנו רואים שבמקום לברוח מהצד האפל, משה גורם להם לבא ולהתעמת עם צד זה – ומתוך כך אותה איכות אפלה נעלמת. דוגמה נוספת היא: בנדודיהם במדבר מגיעים בני ישראל לאגם מים מרים ואינם יכולים לשתות, משה מפיל עץ, שטעמו מר, שמהותו מרה, אל תוך האגם, וממרירותו – מומתקים המים. כלומר המרירות של העץ שימשה להמתיק את מרירות המים שם. אלו רק דוגמאות של ריפוי ממשי שנעשה עם חומרים שהוכנו באופן הומאופתי – לא כמו שמשתמשים בהם למשל ברפואה סינית או נטורופתיה כמיצוי או אבקה – אלא על פי עיקרון הומאופתי. כלומר, הריפוי ההומאופתי מפעיל כוח רוחני על הכוח הויטלי של האדם באמצעות החותמת הרוחנית של חומר שהשפעתו דומה לבעיה הרוחנית שיצרה סימפטומים באדם.

כיצד יודעים שהרמדי עבדה!
איך בעצם יודעים שהרמדי עבדה? כשכאב הגב עבר זה איננו בהכרח סימן שהרמדי עבדה. כאב הגב יכול להעלם משורה של סיבות שונות, ואפילו מרמדי שגויה. הסימן שרמדי עבדה הוא כשדברים בחיי האדם שלקח רמדי מתחילים להשתנות. למשל רואים שמתחילים לאדם קשרים טובים יותר עם האנשים סביבו, עם משפחתו, הוא משלים עם עברו ומתגבר עליו, האדם נעשה יותר מאושר כי מתרחשים דברים טובים בחייו. דוגמא טובה לאיך ניתן לראות שרמדי עבדה היא במצב של אנשים שכאשר הם באים, ניכר בחייהם שלא משנה כמה כסף ירוויחו, יקבלו, ירשו או יזכו – תמיד יישארו עם אפס ביד. לא משנה במה יגעו תדיר הם נכשלים. עם רמדי טובה דברים אלו משתנים, ופתאום האדם מתחיל להצליח. זה בברור איננו טיפול פיסי, זה בברור איננו טיפול נפשי או רפואי. זה שינוי ספציפי ברמה הרוחנית. כאשר מתרחש ברמה הרוחנית שינוי, האדם מתחיל להתנהג אחרת ולמשוך מציאות אחרת, הן רגשית, הן כלכלית ולבסוף גם פיסית. למעשה אנו אומרים ששינוי כזה מגיע מלמעלה, מהקב״ה. זהו טבעו של שינוי רוחני. ברור שכשהאדם מאושר וחי יותר בהתאם לטבעו ולפוטנציאל שלו -הסיבות לכאבי גבו ייעלמו ועמן סביר שיעלם כאב הגב הפיסי.

דוגמה נוספת: אדם שנכנסו במכוניתו מאחורה בשגגה, ומסתבר כי דבר זה התרחש בחייו לא פעם ולא פעמיים, שוב ושוב האירוע הזה חוזר בחייו, מישהו ניכנס במכוניתו כשהוא עומד. ברור שזה לא באשמתו, אולם כאשר ניתנת לאדם כזה רמדי נכונה, האירועים האלו מפסיקים להתרחש. רק הרמדי הנכונה שנבחרה על פי קריטריונים רוחניים תעשה זאת. לעומת זאת, בלא טיפול רוחני. כאב הגב רק מושך אליו בעיה אחרת, בעיה זו גורמת לחולשה, ואז נדבקים במחלה בקלות, ודבר גורר דבר ומצב הבריאות הולך ומתדרדר. עוד דוגמה: ילד שמקבל בעיות אוזניים. בדרך כלל הסיבה היא שיש דברים שהוא איננו רוצה לשמוע, אולם אז הולכים ומדכאים זאת עם אנטיביוטיקה, שעוזרת לזמן קצר ושוב מתרחשת נסיגה. לאט נוצר מצב כרוני ובסופו של דבר – מבוגר שאיננו מתפקד. מה שקורא לאנשים בחיים מחובר, אי שם במטריקס, למה שקורא להם באופן רוחני, לכן כאשר מתקנים את המישור הרוחני, אין עוד צורך למשוך אליך את כאב הגב או את מה שיגרום לך כאב גב או את מה שיכנס בך מאחור.

לסיכום: האדם הוא ישות רוחנית שיש לו ביטויים גופניים, פיסיים ונפשיים. המחלה נוצרת כתוצאה מהתדרדרות המישור הרוחני ומתבטאת אז בגוף, במוח או ברגש. הריפוי האמתי יכול להיות רק בסיבה – ולכן ריפוי אמתי יכול להיות רק ריפוי רוחני: כאשר מתקנים את המישור הרוחני אין עוד צורך למשוך אליך את הבעיה – או את הגורם החיצוני בחיים שיוצר בעיה זו וכך מתרחש הריפוי.