ערכת־הריפוי ההומאופתית שלך
ערכת־הריפוי הביתית ההומאופתית מכילה עשרים ושמונה תרופות – התרופות הנפוצות לטיפול במיחושים קטנים ובפציעות. תרופות הומאופתיות מסופקות בצורות שונות – גלולות, גרגרים ותמציות. רוב האנשים מעדיפים את צורת הגלולה – תוספת של תמיסה אלכוהולית, או דילול, לגרגרי סוכר מיוחדים, אשר סופגים את התרופה, כאשר האלכוהול מתנדף. הגרגרים הם למעשה אבקה ומהווים את הדרך הבטוחה ביותר לקליטת תרופה, אם החולה חסר הכרה. טינקטורה הנה תמצית אלכוהולית; מכיוון שריכוז האלכוהול בתמצית עלול להציק, אנו משתמשים בתמצית האלכוהולית על־מנת להכין תמיסה לשימוש חיצוני, לרחיצה ולריפוי של העור. (סיבה נוספת לשימוש בתמיסה ולא בתמצית היא הצורך לשמור את כמות התמצית האישית).
תרופות הומאופתיות מופקות מהחי, מהצומח וממקורות מינרליים. חלק ממקורות אלה, במצבם הגולמי, הם רעילים מאוד. יפהפייה אטרופית (Belladonna) עשויה מצמח בעל אותו שם: הגרגרים האדומים שלו רעילים. זרניך מתכת (Arsenicum album) מופק מזרניך – מתכת שהיא רעל ממית. ככל שייראה הדבר מוזר, החומרים המזיקים ביותר יוצרים את סוכני הריפוי המתאימים ביותר, כאשר מכינים אותם באופן הומאופתי.
כפי שתזכור מהדיון הקודם שלנו, תהליך הפקת התרופה ההומאופתית – הפוטנטיזציה (דילול וניעור או כתישה של החומר בכל שלב של דילול) – יוצר תרופה, המכילה רק עקבות מהחומר המקורי. מה שנותר הוא תמצית רפואית של החומר, או מה שכינה הפיסיקאי "רפואה אנרגתית", כך שכל התרופות ההומאופתיות, ולא חשוב, מהו מקורן, הן בלתי־מזיקות.
בתיאור של עשרים ושמונה מהתרופות הנפוצות ביותר ציינו בסוגריים את מקורה של כל תרופה. תיאור מושלם יותר תמצאו Materia Medical (נספח ג׳), אשר מציג "קלסתר אישיות" של כל תרופה. הסימפטומים הרשומים הם אלה שנוצרים בתהליך הבדיקה אצל אנשים בריאים. כאשר סימפטומים אלה מתאימים לסימפטומים, שהמחלה עוררה אצלכם, סביר להניח, שאותה תרופה היא התרופה המיועדת.
אל תצפו לעכל את כל המידע בבת־אחת. הדבר דומה לכניסה לחדר מלא אנשים, במקרה זה כולם בעלי שמות זרים: לוקח זמן למיין אותם. במהלך ספר זה נדון שוב ושוב בתרופות אלה – וברבות אחרות -ובתכונותיהן, כך שכעבור זמן קצר השם הלטיני לא יישמע מוזר, וכל תרופה תעטה על עצמה אישיות מיוחדת. ככל שתצברו ניסיון בשימוש בתרופות אלה, תחושו, ללא כל ספק, "שהתרופות הן כעין חברים ותיקים".
ואלה התרופות בערכת־הריפוי הביתית:*
אקוניטון רפואי monkshood) Aconitum napellus). אקוניטון רפואי מועיל בשלבים המוקדמים של זיהום או חום, הנראים כהופעה פתאומית של סימפטומים אלימים, בייחוד לאחר חשיפה לרוח יבשה וקרה. החולה, הזקוק לאקוניטון, מרגיש פחד, חוסר מנוחה וצמא למשקאות קרים.
בצל אדום red onion) Allium сера). תרופה זאת תעזור לאדם בתחילת הצטננות, אשר נראה כאילו קילף בצלים: הוא מתעטש לעתים תכופות ועיניו זולגות; הפרשה מימית מציקה לאף. ייתכן שהוא גם סובל מדלקת גרון מלווה בתחושה עמומה בחזה.
אנטימנן טרטר- tartar emetic) Antimonium tartaricum). התרופה תועיל לאדם, שסובל מדלקת סימפונות ומשיעול כבד; ליחה בחזה גורמת לקול מבעבע וחורק, כאילו האדם טובע בהפרשות של עצמו. הוא חיוור, יש לו זיעה קרה, והוא נראה חולה.
דבורת־הדבש honeybee) Apis mellifica). תרופה זאת תקל במקרים של עקיצות חרקים, כולל עקיצות דבורים, או כאשר כל נקודה אדומה וורדרדה אחרת מכאיבה כעקיצה.
עטשניוז leopard’s bane) Arnica montana). מקלה את ההשפעות שלאחר נפילה או מתיחת־יתר, או פגיעה מחפץ קהה. האדם, הזקוק לעטשנית, חש חבול וכואב.
זרניך מתכת arsenic) Arsenicum album). זוהי התרופה הנחוצה ביותר לבעיות קיבה, הקאות או שלשול, בייחוד כאשר סימפטומים אלה נגרמים כתוצאה מהרעלת־מזון.
יפהפייה אטרופית deadly nightshade) Belladonna). החולה סמוק, חם וחסר מנוחה; הסימפטומים אלימים ומופיעים בפתאומיות. ייתכן שהוא סובל מ: כאב־גרון, שיעול, כאב־ראש, כאב־אוזן או חום.
דלעת נחש לבנה white bryonia) Bryonia alha). דלעת נחש לבנה מכונה "הדוב הזועף", מכיוון שהאדם, הזקוק לתרופה זאת, הוא נרגז ורוצה, שיניחוהו לנפשו. לא חשוב, איזו מחלה זו – חום, כאב־ ראש, כאב־גרון, בעיות קיבה ־ החולה חש גרוע יותר עקב כל תנועה קלה, והוא צמא מאוד.
זרחת הסיד phosphate of lime) Calcarea phosphorica). תרופה זאת עוזרת לריפוי עצמות, ולכן נותנים אותה בעת שברים ובקיעת שיניים כואבת. לתרופה זו יש גם השפעות על שקדים ובלוטות הצוואר, וכן במקרי כאבי־ראש של ילדי בית־ספר.
זבוב ספרדי Spanish fly) Cantharis). תרופה זאת מקלה, כאשר החולה מתלונן על מתן שתן תכוף ומכאיב, תופעה אופיינית בעת דלקת שלפוחית־השתן. התרופה גם מקלה את עצמת הכאב, שגרמו כוויות וכוויות־שמש.
פחמן ירקות vegetable charcoal) Carbo vegetabilis). תרופה זאת ידועה בשם ה״מחיה הגדול": היא עוזרת לאדם, הנמצא על סף התמוטטות או לאדם, שחש חולשה לאחר מחלה.
בבונג German chamomile) Chamomilla). ילד, כאשר בוקעות שיניו, הוא עצבני ונרגז, והתנהגותו בלתי־נסבלת. בבונג עוזר לכל מי שרגיש יתר על המידה לכאב, בייחוד כאשר הוא סובל מכאבי־ שיניים.
זרחת־הברזל phosphate of iron) Ferrum phosphoricum). עוזרת בשלבים המוקדמים של בעיות דלקתיות, כולל התקררויות ראש, כאבי־אוזניים, שיעול, דלקת ריאות, דלקת סימפונות, דלקת האדר ושיג
יסמין yellow jasmine) Gelsemium sempervirens). תרופה שיש לתת אותה, אם האדם חש רפוי, עפעפיו כבדים, מתלונן על כאבים וצמרמורות, אינו צמא ורוצה, שיניחוהו לנפשו. לעתים קרובות נזקקים ליסמין בעת שפעת, התקררויות ראש או כאב־ראש מתוח.
Hepar sulphuris calcareum סולפיד סידן . תרופה, העוזרת למרכז זיהום, כמו בפעולת הרתחה. התרופה מועילה בסוגים מסוימים של התקררויות ראש, כאשר הגרון ניחר, ובעת דלקת במיתרי־הקול, והיא התרופה הנפוצה ביותר לילדים, הסובלים מדלקת בבית־הקול.
Hypericum perfoliatum – היפריקום. אנו מכנים תרופה זאת ה״ארניקה של העצבים", מכיוון שהיא מרפאת חלקים פגועים עשירים בעצבים, כמו קצות אצבעות הידיים והרגליים. היא גם עוזרת, כאשר יש פגיעות בעצם הזנב, אף אם אלה פגיעות ישנות.
גרגרי איגנציוס הקדוש St. Ignatius bean) Ignatia amara). תרופה זאת היא תרופה, הניתנת לאדם, שאינו מתאושש מסבל רגשי, כמו אכזבה או כעס; החולה נאנח לעתים קרובות.
איפקאק ipecac root) Ipecacuanha). תרופה זאת מקלה על אדם החש בחילה תמידית בין אם היא מלווה בהקאות בין או לאו. היא גם עוזרת לעצור דימום חמור מהאף או מכל חלק אחר בגוף.
וזה לברדור marsh tea) Ledum palustre). זוהי תרופת־המפתח לפגעי דקירה, עקיצות ונשיכות. התרופה עוזרת גם לטפל בפגיעות בעיניים ובקרסול נקוע.
זרחוז המגנזיה Magnesia phosphorica מספר אנשים מכנים תרופה זאת בשם "האספירין ההומאופתי". היא ניתנת להקלת כאב עוויתי, שניתן להקלה בעזרת השמת חום. הכוונה לכאבים כמו כאבי התכווצויות ברגליים, התכווצויות בעת תקופת הווסת או כאבי־בטן.
כספית חיה quicksilver) Mercurius vivus). תרופה זאת מיועדת לעתים קרובות לדלקת שקדי־גרון, למורסות באוזניים, לפצעים כיביים ולמחלות חניכיים. האדם, הזקוק לכספית, מזיע, חלש, רועד ורגיש מאוד לשינויי טמפרטורה.
סטריכנין poison nut) Nux vomica). תרופה זאת מכונה, לפעמים, "התרופה שלאחר גילופץ", מכיוון שהיא מקלה, בדרך־כלל, על אדם, שהאביס עצמו במזון או באלכוהול. היא גם עוזרת למשתמשים הכרוניים במשלשלים להיפטר מהתלות בחומרים אלה.
זרחן phosphorus) Phosphorus). חלק מהסימפטומים, המציינים את הצורך בזרחן, הם: דלקת בית־הקול, התקררות בחזה, טחורים. לזרחן יש השפעה לטווח ארוך, ואין להשתמש בתרופה זו לעתים תכופות מדיי.
כלנית wind flower) Pulsatilla). תרופה זאת תעזור בעת התקררות "בשלה", בעלת הפרשה צהובה סמיכה מאוד. היא גם תקל על האדם, שסובל מקלקול קיבה כתוצאה מאכילת אוכל שמן מדיי. האדם, שזקוק לכלנית, אוהב אוויר פתוח, מצבו מחמיר בחום, אינו צמא ואינו סובל שומנים.
פיגם (עשבים) rue) Ruta graveolens). לפגיעת עצם השוקה, או כל פגיעה בפריאוסטאום (מעטפת העצם>. התרופה מועילה לטיפול בנקעים. כאשר עטשנית אינה מקלה על תחושה כואבת וחבולה כתוצאה מנפילה, נסה להשתמש בפיגם.
ספוג roasted sponge) Spongia tosta). הסימפטום העיקרי של תרופה זאת הוא שיעול שורקני ונובח, ולכן נותנים אותה, בדרך־כלל, לילדים במהלך התקפת דלקת בית־הקול.
גפרית sublimated sulphur) Sulphur). בדרך־כלל הומאופתים נותנים תרופה זאת למחלות עור מסוימות, אשר גורמות לעור יבש ומעקצץ. בגפרית משתמשים לטיפול במחלות כרוניות יותר מאשר במחלות חריפות.
יחנון לבן white hellebore) Veratrum album). תרופה לזמנים קשים, בהם שלשול והקאות קורים בו־זמנית. החולה שטוף בזיעה קרה וחש מעולף.
התרופות, שנמצאות בערכת־הבית ההומאופתית, הנן בעלות מיהול של ג6. המיהול מתייחס למספר הפעמים, בהם התרופה עוברת דילול וניעור (סוקוסיה), או שחיקה (טריטורציה). מיהול מצוין על־־ידי x אחד לכל פעם בהם מבצעים תהליך של דילול וניעור. אי לכך, הציון ״6X״ על התווית משמעו, שהתהליך כולו חזר שש פעמים. כדי שתוכל להבין טוב יותר את משמעות המיהול, נתאר בקצרה את האופן בו מכינים תרופה הומאופתית. מלבד השימוש במכונות, התהליך לא שונה מאז זמנו של האנמאן.
בהכנת עטשנית, למשל, אשר מופקת מהצמח, הקרוי עטשנית, הרוקח ההומאופתי ממיס חלק אחד מתמצית הצמח, או משרת האם (טינקטורה), עם תשעה חלקים מתערובת המיס/אלכוהול ומנער באופן נמרץ את התערובת עשר פעמים, כשהוא מכה בה בעזרת תנועות קצביות חדות כלפי מטה. התוצאה היא מיהול лх כאשר חלק אחד מדילול ראשוני זה מעורבב עם תשעה חלקים של תמיסת מים/אלכוהול חדשה, ושוב מנוער עשר פעמים, התוצאה הנה מיהול 2x. כשממשיכים את התהליך הזה לדילול השישי, כל פעם עם תשעה חלקים של מדלל, הדבר יוצר מיהול 6x, כפי שהתרופות בערכה שלנו מותוות.
אם התרופה, שיש לבצע עליה מיהול, אינה מסיסה במים, כמו למשל כספית, הרוקח כותש את החומר לאבקה דקה, תהליך, שנקרא שחיקה, לאחר מכן מערבב חלק אחד מאבקה זאת עם תשעה חלקים של לקטוזה (סוכר חלב) וכותש במשך שעה במכתש נקי, על־מנת ליצור מיהול lx. חזרה על תהליך זה בעזרת לקטוזה חדשה יוצרת מיהול 2x; חזרה נוספת ;וצרת зх, וכך הלאה, עד למיהול 6х.
מכיוון שמיהולים גבוהים יותר הוכחו כבעלי כוח חזק יותר ופעילות עמוקה יותר מאשר מיהולים נמוכים, רק רופא רשאי לתתם. ההחלטה לגבי כמות המיהול המתאימה היא מורכבת ודורשת שנים רבות של לימוד וניסיון קליני.
אתה יכול לטפל בבטחה במכאוביך הפתאומיים בעזרת מיהול של 6х, אולם אם אתה נמצא תחת השגחתו של מרפא הומאופתי ואתה סובל ממצב חריף, אל לך ליטול תרופה ללא הסכמתו של הרופא. קורה לפעמים, שבעיה, המופיעה כמצב חריף, נגרמת למעשה על־ידי תרופה בעלת פעילות עמוקה, אשר משפיעה כך על פעולת הגוף. אם כן, נטילת מיהול של 6х עלולה להפריע ולקלקל את מאמציו של הרופא והחולה. אל תמעיט בערכו של מיהול 6х; אם זוהי התרופה המתאימה, הפעולה שלה עלולה להיות רבת־עצמה.