Chocolate (case)

המקרה נלקח במסגרת הסמינר של וגה רוזנברג מול הכיתה.

בת 9, סבלה בעבר מאטופיק דרמטיטיס (מאחורי ברך ימין ואח"כ שמאל ואח"כ במרפקים. הפריחה יצאה שוב אחרי סקנדל בבית, ושוב נעלמה).
הבעיה כיום היא דלקות עיניים:  "העיניים מגרדות חזק – הכל אדום ומגרד. עם דמעות שורפות שגורמות לגירוי".

האם מספרת:
"היא ילדה מדהימה. אוהבים אותה בבית".
אוכלת קרח מהמקרר
רצה כל השנה בלי נעליים.
OB: באה עם דובי לא קטן.
האמא מתלוננת: "היא נצמדת: רוצה שאעזור לה באמבטיה. ואם לא – צעקות.  לא מוכנה להתנגב לבד".
"היא אוהבת לשחק כמו חיות. כמו כלב או חתול או נמר. עושה הרבה קולות של החיות".

איזה חיה את הכי אוהבת להיות?:
סוס.
רגליים חסרות מנוחה
מקלפת את השפתיים.

פחדים?
מקורי עכביש. הם דביקים ומגעילים!
OB: נראית ילדותית. מפונקת.
כוססת את עור האצבעות.
ההורים גרושים והיא גרה בבית עם האם ובעלה של אמה.
לשים לב: האם עסוקה בעצמה, כל משפט שני שלה הוא "אין לי זמן בשבילה."

Choc 6C

 

לו קליין אמר על ה Malavales שכילדים הם אוהבים לשחק כאילו הם חיה ]או חוששים מחרקים: ל Abel מאותה המשפחה יש פחד נוראי מעכבישים.

כמו כן ציין שה- Malavales נופלים ברשת של עכבישים, אולי מישהו במשפחה שהוא עכביש מפיל אותם ברשת. לה יש דחייה מרשתות עכבישים. אלמנט הניכור מהאם נמצא במקרה.

מעקב לאחר כ4 חודשים:

לוקחת Choc 6c יומית.

בלילה הראשון אחרי הרמדי ישנה עד 11 בבוקר. מה שמאד לא אופייני לה.
חזרו כינים בחודש הראשון. חודשיים השתעלה וזה עבר.
היא במצב טוב, שמחה.
האם מספרת: אני עסוקה מאד עם החיים שלי וכמעט לא רואה אותה. שמחה לראות אותה שמחה. כל הזמן היא עם האבא. אך יש שינוי: היא התחילה לבוא ולחבק אותי ולאמר "אמא אני אוהבת אותך". מתוקה. לפי דעתי הכל נשאר אותו דבר.
עדיין אוהבת קרח.
אין אטופיק. אין דלקות עיניים.

יש שינוי התנהגותי, לא להחליף רמדי

רק לעלות בפוטנץ: לעבור ל- choc 9C

 

מעקב לאחר 8 חדשים
לוקחת Choc 30c* –  יומית (בינתיים עלו לאט בפוטנצים).
האם מספרת: אני רואה שהיא בסדר גמור, בבית הספר יש יותר חברות, פחות פחדים, מסוגלת להיות לבד, להתקלח לבד. ישנה על מיטה גבוהה ולא חוששת.
בעיות עור? לאחרונה יצאה פריחה על העור – (שעברה אולי דיכוי בעבר)
דלקות עיניים?  נעלמו. העיניים נקיות, גם הפיטריה נעלמה וחדלה כסיסת ציפורניים.

אין מה לשנות