סוגי תרופות הומאופתיות

תרופות שבהן משתמשת ההומאופתיה נובעות מן המקורות הבאים:

מעולם הצומח (יותר ממחצית התרופות) כמו: .ועוד מאות צמחים אחרים BELLADONNA, BRYONIA, NUX VOMICA, RHUS ТОХ, ACONITE, ARNICA, THUJA

מעולם הדומם: מינרלים ומתכות – ARSENICUM ALBUM, AURUM METALLICUM, CALCAREA CARBONICA, MERCURIUS-VIVUS, .PHOSPHORUS, ZINCUM METALLICUM

מעולם החי: חרקים, ארס נחשים, דיו מדג הדיונון, חלב כלבה ועוד: TARENTULA, SEPIA, LAC CANINUM, NAJA, LACHESIS, APIS, BUFO

רטיטות (sarcodes) שהן ״תקונות״ אברים (organ remedies) ז״א – תרופות הומאופתיות שמתקנות אברים ע״י כך שהן תומכות באברי־גוף שונים ומחזירות אותם לאיזון ביולוגי. את הרטיטות הללו מכינים מאברים של בהמות בריאות או בצורה אלקטרומגנטית, שבאמצעותה מועתקת רק התבנית האנרגטית של האבר, ולא שום חומר ממנו. הגישה הזו מבוססת על התגלית שלכל אבר בגוף יש תדירות קבועה של רטטים בשניה. ז״א – שלכל בעלי־החיים יש אותן ויברציות באותם אברים; כלומר, מספר הרטטים בשניה של לבלב בריא זהה אצל הברווז, החזיר, הג׳ירפה והאדם. כך גם בכל אבר אחר של הגוף. פעולת השיקום מתבצעת כמו מקהלה של כלי־פריטה: אם יש 10 גיטרות בחדר, המותאמות זו־לזו מבחינת התדרים, אז די לנו לפרוט על מיתר אחד כדי להפעיל את המיתרים החופשיים (הנמצאים באותו התדר) בכל הגיטרות האחרות. אותו הדבר בקלידי הפסנתר. אם נקיש "דו" על פסנתר אחד, יהדהד "דו" גם מהפסנתר שעומד לידו. תופעה דומה קיימת גם במערכות ביולוגיות: הלב, כידוע, יכול לפעום גם כשהוא נמצא מחוץ לגוף, בגלל הריקמה המיוחדת ממנה הוא מורכב. כאשר רקמות משני לבבות, הפועמות בקצב שונה, מקורבות זו לזו – הן מתחילות לפעום באותו הקצב!

העיקרון של סינקרוניזציה כזו תקף גם בגוף האדם: אם אבר אינו פועל כראוי, אז יש להניח שהרטט המאפיין שלו השתבש גם הוא (אם יש דלקת, מספר הרטטים עולה. אם האבר מתנוון, מספר הרטטים יורד). כשאנו מחדירים לגוף את הרטט הבריא של אותו אבר, מיד מתחילה ”תהודה סימפטית" של האבר הפגום, כעין הרמוניזציה הנוצרת בהתאמה לויברציות הבריאות – וכך מתממשת פעולת השיקום. אפשר להשיג רטיטה לכל אבר בגוף, ומומלץ להשתמש בה בפוטנציות נמוכות (3D עד 6D).

נוזודות (nosodes) – אלה תרכיבים מחומרי מחלה שונים: מוגלה, הפרשות זיבה, חיידקים, וירוסים, פטריות וכר. מספר דוגמאות לכך

• Influenzinum (וירוס השפעת);
• Morbillinum (וירוס החצבת); Pyrogenium – עשוי מבשר מרקיב (ולכן מנקה את הגוף מזיהומים שונים);
• Candida albicans (פטריה מאוד נפוצה. מוניליה);
• Herpes simplex (וירוס נפוץ); Streptococcus (חיידק נפוץ).

כפי שאנו רואים בשלוש הדוגמאות הראשונות, הסיומת inum- תמיד מציינת זהות של נוזודה. שלושת האחרונים מייצגים קשת רחבה של נוזודות הנקראות על שם הטפיל (חיידק, וירוס או פטריה) שאותו הם מנטרלים.

נגדים (antidotes) אלה עשויים מחומרים סינטטיים או מרעלים תעשייתיים או ממתכות כבדות, בפוטנציה גבוהה (200 או 1м) ומיועדים לנטרל או למחוק את הפגיעה של חומרים אלה (בצורתם הגולמית) בגוף האדם כך אפשר לנטרל הרעלת עופרת, הרעלה מחומרי ריסוס, קדמיום (מתכת מעשן סיגריות, שיכולה להתבטא בלחץ־דם־גבוה) או השפעה מזיקה של תרופה הרסנית.

הערטילאים (imponderabilia) – "אלה שלא ניתנים להשגה שיכלית". קטגוריה מסתורית ומעניינת זו כוללת: קרני רנטגן (x-ray), הקוטב הדרומי של המגנט (מצויין לצפורן שגדלה לתוך הבוהן), וכן הקוטב הצפוני. חשמל, אבני־חן וצבעים שונים. ההשפעה של האחרונים היא במיוחד במישור הנפשי.

מתוך קרן־השפע הזו, אנו בוחרים את ה״סימילימום״ (Similimum) – התרופה "הדומה ביותר” המותאמת לאינדיבידואל לפי הסימפטומים שלו. זו המטרה העיקרית בהומאופתיה הקלאסית. כמו כן כדאי שנדע, שהתרופות שהראו (בניסויי ה״הוכחה") שהן בעלות טווח פעולה רחב, משפיעות כמעט על כל אדם ועל כל אבר ומערכת, נקראות ״פוליקרסטים״ (Polycrests). הסימפטומים שנרשמו במהלך ההוכחות משתרעים על פני עמודים רבים.

יש לציין, כי תחום הפעולה של הנוזודות והנגדים הוא לא בדיוק במסגרת ההומאופתיה הקלאסית (כי הדימוי הוא לרעל שהשפיע על האדם ולא לפי התאמה לאישיותו המיוחדת של הפציינט) אלא הסתעפות מן ההומאופתיה הנקראת ״איזופתיה״ (Isopathy) או איזותרפיה (Isotherapy).