Opium

OPIUM  – אופיום  – פרג  (PAPAVER  SOMNIFERUM)  – OP

כבר בימי הביניים השתמשו באופיום לשיכוך כאבים. פעולתו של האופיום דומה לפעולתם הטבעית של האנדורפינים במוח, המסייעים לשינה ולהרגשה כללית טובה. חומרים אלקלואידים נגזרים, כמו מורפיום וקודאין ואפומוריום, נמצאים בשימוש ברפואה המקובלת.

אזורים:

נפש, חושים, עצבים (מוח, נוזל השדרה, מערכת סימפטתית), ריאות, נשימה, מערכת העיכול, צד שמאל.

החמרה:

רגשות, פחד, אימה, בושה, שמחה, צחנה, אלכוהול, שינה, דיכוי פליטה, פריחות נסוגות, אם חם, מכת שמש. אם מוכה, מקלחת חמה, בזמן ואחרי שינה, מעוררים, קור, לא מכוסה, בזמן הזעה.

הקלה:

קור, הליכה רצופה. אויר פתוח.

גרעין:

1. נסיגה (WITHDRAWAL) במיוחד אחרי שוק רגשי או פיזי (פחד, בושה, מראה של תאונה, נזיפות/גערות, פציעה קשה, ניתוח כירורגי).
2. לא מושפע ע"י רושם חיצוני או אומץ ולא פחדן.
3. רדימות/ נטייה לשינה. נשימה נחירתית.
4. מוחמר בחום. מוקל בקור.
5. כל ההפרשות מדוכאות, מלבד זיעה.

האופיום תוקף את העצבים, המוח והחושים, גורם לאובדן הכרה (Insensibility) של העצבים, חוסר כאב, דיכאון, קהות חושים, איטיות ורפיון כללי בתפקוד וחוסר בתגובות חיוניות. חוסר בתנועות רצוניות, חוסר כוח, למעט העור שנשאר טוב.

עוויתות המחמירות בחום בחדר או במקלחת. מחפש מקום קר. אפילפסיה, בשינה.

מפחד מקרבה של זרים (בעיקר ילדים), פחד מאור מסנוור, מכעס, מעלבון (Insult).

רוצה השפעה של תרופות. חולשה כל 15 דקות. תחושה של הגוף בסדר, אושר גדול, חוסר כאבים.

תחושת מימיות של כל הגוף, בפנים – יובש. תחושות של פחד, אימה, כעס, בושה, שמחה פתאומית, זעם (Charcoal  fumes) שחור, תלונות המופיעות עם הזעה.

סימנים מובילים (3 נקודות):

מחלות הנגרמות מאכזבה, מבוכה, פחד, בהלה, צער (GRIEF)

MIND –  FRIGHT  FROM , SIGHT  OF  ACCIDENT

ראתה אותו מת, התאבלה עליו.

עלבון, אשמה (שמאשימים אותך), בושה, שוק מנטלי שמביא להתכנסות פנימה (התכנסות לעולם הפנימי שלו). פחד ובהלה נשארים. האדם לא יכול להשתחרר מהם.

הבראה איטית.

יש תחושה שהוא רחוק מהבית ויש לו דחף להימלט. כאילו מוכרח להגיע הביתה. כאילו כלוא במקום כלשהו וצריך לחזור הביתה.

לא מבקש דבר, לא צריך דבר.  ASK  FOR  NOTHING . לא מושפע מהשפעות קיצוניות. חוסר תגובה של הגוף – פיזית ומנטלית.

אופיום – רמדי גם למצבים של שיתוק וחוסר רגישות.

הויטל פורס מתמודד עם טראומה גדולה וזה מביא למצב של חוסר תחושה מוחלט (במקרה שדנו בו  הכאבים בראש מצילים את האישה, כי הם מושכים תשומת לב כלשהי).

אפטיה מוחלטת. ניתוק. חוסר אינטראקציה עם הסביבה.  מאבד את השיפוטיות שלו לגבי המציאות. מין עיוורון למציאות.

Wants nothing says, nothing ails him – לא רוצה כלום, שום דבר לא יכול להכאיב לו. שמח, פטפטן. נמהר, חצוף. האומץ גדל. חולמני. עצלני. מטופש. נטייה לשכב. רואה מראות מפחידים. מדמיין שחלק מאיברי גופו מאד גדולים. עצבני, רגזן.

יושב עם עיניים חצי סגורות ורוצה לישון כל הזמן. כל מה שמבקש זה לישון.

ישנם שני מצבים: עיניים חצי סגורות ואדם במצב כמו חוסר הכרה או שעיניים פתוחות ורחבות (כמו בלדונה).

רמדי מאד חשובה למבוגרים ולילדים.

לילדים הרמדי מתאימה לעצירות של ילדים. לעצירות בהריון, לעצירות אחרי שלוקחים תרופות או סמים, לעצירות כאילו הצואה נשארת הרבה זמן בפנים ויש את הביישנות של האופיום – "הצואה מתביישת לצאת ונכנסת חזרה".(גם בסיליקה).

סימפטום נוסף – נשים המתביישות להתפשט בפני הבעל ובעיקר מתביישות לחשוף את החזה.

למשל, תינוקות שנולדו עם בהלה כתוצאה מכך שהאם נפלה או נפצעה בזמן ההריון, יוצר עצירות אצל התינוק.

סימפטום נוסף – אובדן קול אחרי בהלה כתוצאה מבהלה, חבלה

LARYNX & TRACHEA  – VOICE , LOST  FRIGHT FROM,

 הפסקת מחזור כתוצאה מבהלה, צניחת רחם.Genitalia  female  menses  suppressed                                                                                                                      fright from

רמדי של בהלה (PANIC ,  ANXIETY)‎‎              ( MIND –  FEAR  , DEATH OF  )

(גם אקונייט היא רמדי של בהלה וזיקה לתאונות).

פה אדם נכנס למצב של שיתוק וניתוק. אופיום – מרדים כאבים (כמו מורפיום).

רמדי שעוזרת להתמכרויות, בעיקר להתמכרות לטבק, לקפה, לסמים (בעיקר סמים קלים).

אדם שנמצא בטראומה – חייב להישאר ער – אסור להרדים !!!

 

אם מדכאים את השוק, האדם נכנס לתרדמת. הויטל פורס מכניס את האדם לתרדמת כדי שלא לחוש את הכאב. יש מצב של NO PLEASURE AFFECT THEM. תרדמת של רגשות.

(נכנסה לטראומה כתוצאה מהזריקה – הכניסה את הבהלה פנימה). המוח צריך להישאר ערני.

(בהמשך, קבלה תרופה נגד דיכאון וזה לא נכון, כי היא לא בדיכאון).

אפקט של האופיום – מרפא נזק מתרופות.

Mind   Fear  extravagance  of   (פחד מפזרנות)

Mind  – Fear , approaching  him , of others (פחד שיתקרבו אליו אנשים אחרים).

ורטיגו = סחרחורת, אחרי בהלה / חרדה. ישנוניות, אי פתיחת עיניים.

קמים בבוקר עם לשון יבשה = 3 נקודות! שינה עם פה פתוח ולכן הלשון יבשה בבוקר.

רעידות, קור בגפיים Extremities – coldness , lower  limbs – אחרי בהלה Fright  after ,

כאילו שעוד נמצאים בבהלה. האופיום יכול להיות חודשים ושנים בתוך הבהלה שלו.

מוריסון:

מסורתית, כל הדיונים ההומיאופתיים על אופיום התחילו עם אזהרה נגד השימוש האלופתי בגלל שזה עושה את הסימפטומים ההומיאופתיים האמיתיים של המקרה. הנמן דיווח שאופיום בפרובינגים שלו היתה הרמדי היחידה שלא ייצרה תגובה כואבת בודדת. בשנת 1960 היה ביטוי פופולרי שהוטבע אשר תיאר היטב את מצב האופיום "BLISSED-OUT – מאושר לחלוטין". ביטוי זה מצביע על מצב של כמו חלום, שלווה ואופוריה [תחושת נעימות] אשר מחקה את האפקט של כל הסמים המרגיעים. בכל אופן, "בפעולה השניונית" של אופיום, הנבחן חווה בדיוק את ההפך של חוסר הכאב הזה – הרבה כאבים ויתר רגישות [HYPERESTHESIAS] [לחושים שונים] הן פיזית והן מנטלית. שני הצדדים של תגובות שנמצאו בפרובינג קיימים בפרקטיקה הקלינית.

מקרים אופיום הם לא תמיד "מאושרים לחלוטין". במצב אחד הפציינט ממהר ונמרץ [INTENSE] – כמעט כמו נקס ומיקה. לפציינט יש תשוקה גדולה לעבוד ומבצע משימות במהירות ועם מוח בהיר בצורה קיצונית. אם הפציינט מרוקן את המקורות שלו, המצב הנגדי של בלבול, רדימות וקהות מתרחש. שני מצבים אלו גם מתחלפים אצל אותו פציינט. בזמן שחולמנות ואופוריה הם המאפיינים המנטליים הטיפוסיים, פחד הוא המצב הנגדי של הפציינט. במצבים אקוטיים, האופיום יכול לעורר מקהות חושים עם פחד מאובחן. באותה צורה, אופיום הוא אחד מהרמדיס העיקריות במחלות הנגרמות ע"י פחד.

הרבה מחברים הומיאופתים העירו על חוסר המודעות במכורים לאופיום או להרואין המרמים וגונבים עבור הסם. אופיום הומלץ בפציינטים לא מוסריים ובילדים המפתחים מוסריות בשלב מאוחר.

פיזית, אופיום נמצא בשימוש מצוי במצבים נוירולוגיים כמו נרקולפסיה – התקפי שינה בלתי נשלטים [NARCOLEPSY], עוויתות, הזיות ושבץ.

מנטל:

*מצבי אושר, שלווה, נמנום, חושניות, כמו חלום.

*קהות חושים וקומא.

דיבור מעובה ומוקהה[OBTUNDED].

סהרוריות [SOMNAMBULISM].

מכור לעבודה. חריפות מנטלית גדולה.

נחפז וחסר סבלנות.

התרגשות, עצבנות ונדודי שינה בזמן יציאה מסמים או תרופות הרגעה.

כל החושים מאד אקוטיים.

דלוגיות: חיות, פנים, דברים יפים.

תלונות מפחד [עוויתות, רעידות, נדודי שינה, פרכסת].

החמרה או פחד חוזר בכל היזכרות של אירוע מפחיד אשר מעורר את הסימפטומים.

כללי:

בעל דם חם ומוחמר מחום.

*החמרה כללית מפחד [ACON], גם מהתרגשות או אפילו שמחה [COFF].

*העדר תחושה [ANESTHESIA], חוסר כאב של תלונות אשר באופן נורמלי מאד כואבות.

* נרקולפסיה, מחלה המאופיינת בהתקפי שינה בלתי נשלטים [NARCOLEPSY].

ד"ר שנקראן:

אופיום הוא בעל חומר מסובך, הכולל בערך 25 אלקלואידים משולבים עם חומצות סולפוריות, לקטיות ומקוניות. החשוב ביותר הוא המורפיום, אחריו הקודאין, נרקוטין, פאפאברין וטבאין.

האלקלואידים השונים יש לכל אחד פעולה שונה במקצת אבל הקומבינציה הכוללת משפיעה ויוצרת תמונה מורכבת מצוינת.

ההשפעות של הסם יכולות להילמד בשלושה שלבים רחבים:

1. שלב ההתרגשות. בזמן שלב זה, הסימפטומים הם תחושה מוגברת של הרגשה טובה, פעילות מנטלית מוגברת, משוחרר מחרדה, פטפטנות, חוסר מנוחה ואפילו הזיות, הסמקה של הפנים ופעילות מוגברת של הלב. שלב זה נמשך זמן קצר ולפעמים לא מופיע בכלל אם לוקחים מנה גדולה של סם. אצל ילדים התכווצויות או מצבים שיגעוניים. האדם יכול לחוש הרגשה של אופוריה והוא יכול לפתח מראות מאד מענגות או פנטזיות; הוא יכול להרגיש מרוגש וללא שינה.
2. שלב ההרדמה. מרכז העצבים מדוכא בזמן שלב זה, אשר לפעמים בא לגמרי בפתאומיות. הסימפטומים הם כאב ראש, בחילה, הקאות, סחרחורת, תחושת קלילות, נמנום ותחושה לא נשלטת לישון שמשינה זו האדם מתעורר ע"י ממריצים חיצוניים. האישונים מצומצמים, השפתיים חשוקות ויש תחושת גירוי על כל העור. והדופק והנשימה עדיין נורמליים.
3. השלב של הנרקוזה [הרדמה]. הפציינט עובר לקומה עמוקה שממנה הוא לא יכול להתעורר. בזמן שלב זה השרירים רפויים והרפלקסים נעלמים. כל ההפרשות מעוכבות לחלוטין למעט אלה של העור אשר מורגשות קרות ודביקות. הפנים חיוורות, השפתיים כחולות והלסת התחתונה נפולה. לחץ הדם נופל, הדופק איטי, חלש ודחוס. הנשימה איטית.

יש להבחין הרעלת אופיום משבץ, מסכרת, מאפילפסיה וקומה היסטרית, מאלכוהוליסט אקוטי, חומצה קרבולית והרעלות אחרות ודחיסה של המוח.

בשלב הדיכאון, יכולה להיות חוסר רגישות ואובדן תחושות ותגובות. העצבים הסנסוריים והמוטוריים יכולים להיעשות נרפים ואיברים שונים כמו שלפוחית השתן, הרקטום וכו' לא ישלחו אימפולסים או יקבלו אימפולסים מהמוח. הבלוטות יאבדו את תפקודם ולא ייצרו הפרשות. ייווצר יובש בכל מקום מלבד העור. הפציינט יכול להיכנס לתוך שינה עמוקה כמו שלב של קומה.

אופיום היא רמדי מצוינת להשפעות של פחד.  ישנם מראות מפחידים של חולדות, עכברים וחיות דמיוניות אחרות הקופצות עליהם והם מנסים להימלט ע"י הסתתרות מתחת למיטה. המראה, התנועות והדיבור שלהם מבטאים פחד עצום מהחיות.

אלאן אמר שאופיום הוא לא רחוק מהאקונייט מבחינה בוטנית. זה מסביר מדוע שתיהן יעילות בפחד. לסטרמוניום יש גם החמרה מפחד, אבל יש לא עיניים בוהות ואישונים מורחבים.

אחד הסימפטומים המאפיינים אובייקטיבית יכולים להדריך רופא במקרה של קומה הוא PIN- POINT- PUPIL [PPP].

שני המכאובים המשותפים שנמצאים ברוב המחלות הם כאב וחוסר שינה ומאחר שאופיום מסוגל לדכא או להקל על שני מצבים אלו במנות לא מעובדות זה היה בשימוש מאות שנים.  מאותן סיבות, זה לא נמצא הרבה בשימוש הומיאופתי [זה לא סימפטום מיוחד].

אופיום מכסה הן מצבי שינה טיפשיים או קהות חושים וקומה וכן במצבי חוסר שינה הנגרמים ע"י ריגושים כמו פחד או אפילו שמחה. מורפיום מייצר עיטושים וגירויים של האף.

ראש:

קלילות של הראש, כבדות של הראש, שיתוק של המוח, ראש חם ללא זיעה.

עיניים מזוגגות, בוהות. רגישות לאור.

פגיעה לראש [NAT-S, ARN, HELL, CIC, ועוד].

עיניים:

אישונים מכווצים או מורחבים.

אוזניים :

חדות רבה בשמיעה (שעון מתקתק במרחק רב מפריע לשינה).

אף:

איבוד חוש ריח.

פנים :

כהות, נפוחות, מזיעות או אדומות או חיוורות לסירוגין. כמו שיכור. רעידות של עווית בשרירי הפנים, מראה זקן. הלסת התחתונה שמוטה. פה יבש. גרון יבש. קשה לבלוע. תחושת רעב, אבל אין רצון לאכול. שיתוק של הלשון.

פנים מוסמקים באדום עמוק או מנומרים בארגמן.

מערכת העיכול:

עצירות ללא דחף; דחיסת צואה. עצירות של ילודים. שלשול מהתרגשות או מפחד. התכווצויות בטניות ועוויתות מעיים. חסימת מעיים [ILEUS] של אחרי ניתוח [CARBV, RAPH], תכופות עם הקאה מאובחנת.

מערכת השתן:

עיכוב שתן, מוחמר מפחד, תכופות עם עוויתות [SPASMS] של השוער. עצירת שתן בילדים שמניקים אחרי שהאם נכנסה לפחד.

איברי מין:

לידה מעוכבת. רעלת הריון ממאירה[ECLAMPSIA].

חזה:

*נשימה איטית, רועשת, חסומה.

*נשימה של כורי פחם [CHEYNE-STOKES] בקומא.

*נוחר.

עושה רעשי נשיפה בכל נשימה.

מערכת השלד:

רועד, מוחמר מפחד.

שיתוק; תאונה מוחית [CEREBRAL-ACCIDENT] עם שיתוק קל הפוגע במחצית הגוף [HEMIPARESIS].

שינה:

*שינה כבדה, המום [STUPOROUS] וקושי להפריע.

דום נשימה [APNEA] בשינה [LACH, GRIND, SULPH].

*נרקולפסיה – שינה בלתי נשלטת.

חוסר שינה, מוחמר מרעש קל, מוחמר מהפסקת סמים.

מתעורר בפתאומיות עם תחושת היחנקות.

אקוטי:

פגיעות בראש, זעזוע מוח [CONCUSSION] עם סהרוריות ובלבול.

תאונה מוחית עם קהות חושים, פנים נפוחים ומנומרים, חום גדול והזעה, נשימה נחרנית, אישונים מכווצים.

קומא או הזיות עם חום גבוה, פנים סמוקים, זיעה חמה.

דלקת קרום המוח, דלקת המוח[ENCEPHALITIS].

קליני:

מעיים חסומים, תאונה מוחית, CFS, זעזוע מוח, עצירות, שלשול, דחיסת צואה, חום, נדודי שינה, דלקת קרום המוח, שינה בלתי נשלטת, התקפי כפיון, אלח דם, דום נשימה בשינה.

השוואה:

NUX-M – נרקולפסיה וישנוניות, עצירות, בלבול או קהות מוחית.

BAPT – הזיות וישנוניות או קהות חושים, פנים חמים וסמוקים.

NUX-V – היפראקטיבי, מכור לעבודה, עצירות, שינה מופרעת.

BELL – פנים אדומים וסמוקים עם חום גבוה, הזיות, דיבור מתוך שינה, עצירות, אישונים מורחבים [אצל אופיום יותר תכוף אישונים מכווצים].

ALUM – בלבול מנטלי וקהות, עצירות קיצונית ועיכוב שתן, בעל דם חם.

CALC, COFF, LACH, ARN, ACON.

 

<COMPARE>

(1) The alkaloids, Apomorph., Cod., Morph., Chel., Sang.

(2) Apis, Bell., Gels., Nux-m.

(3) Morphine – an extreme susceptibility to all pain, twitching, tympanites,

much itching,

(4) Codeine – dry, teasing incessant cough, twitching of muscles, especially

those of eyelids.

(5) Eschscholizia – California Poppy – a harmless soporific.

(6) Stroke of alcoholics, Bar-c.

(6) Lack of vital reaction, Psor.

(7) Spasms after fright – Hyos., from anger, Cham., Nux-v., Effects of

fright, the fear still remaining, Acon., Hyos.

(8) Diarrhea from fright, Gels., Puls., Ver.

(9) Effects of sudden joy, Coff.

(10) Violent movements of fetus, Arn., Sil., Thuj., Sulph., Croc.

(11) Uterine inertia, Morph., Chloral., Sec.

 

קריטריון למתן פוטנץ:

כמה כוח מפעילים מול הויטל פורס והיכן הבעיה המרכזית – בגוף, בנפש או במנטל. אצל מבוגר – הויטל פורס חלש יותר ואצל ילד – חזק יותר.

אופיום מחבר לחיים. במצב של חוסר הכרה וניתוק, נותנים M1 או M10.

רמדי שנותנים בחוסר הכרה ע"מ לחברו להכרה שלו.

חוסר הכרה = מנגנון הגנה.

המחלות המטופלות:

• משתמשים באופיום בשני מצבים מנטליים שעלולים להופיע אחרי פחד או הלם חזק, למשל ממותו של אדם יקר או תאונה. האחד – אדישות וקהות חושים – האדם אינו מתלונן. השני – התרגשות יתר עם נדודי שינה חמורים. השמיעה מתחדדת עד כדי יכולת לשמוע חרקים זוחלים.
• נותנים אופיום גם ללוקים בעצירות ובבעיות נשימה, כגון נשימה בלתי סדירה.
• התרופה יעילה אחרי שבץ והתקפי טירוף שנגרמים עקב גמילה מאלכוהול.

 

מקרה של אופיום:

תאונת דרכים קשה. הגיעו לטיפול שני בני הזוג. התאונה אירעה לפני כ- 6 חודשים. בתאונה: הבעל היה במצב מאד קשה. 3 חודשים מחוסר הכרה. פצוע בכל חלקי גופו. היום כמעט אין סימנים – לא נפשיים ולא מנטליים, או פיזיים. נראה בריא לחלוטין.

האישה – הולכת כמו שיכורה. מובלת ע"י בעלה. לא נפצעה בתאונה. קבלה זעזוע מוח שגרם לשטף דם קטן, תת עורי בראש. בשלב לא מידי נכנסה למצב של חוסר הכרה למשך כחודש. מאושפזת בבית לוינשטיין 5 חודשים. ממשיכה בביקורי יום עד שהגיעה לצביה.

דיווח מצב פיזי של האישה:

כאבי ראש המתחילים בעורף לכיוון הקרקפת ועד למצח. ללא הפסקה.

סחרחורות- מיד לאחר התאונה. כאבי הראש – לא מיד.

האישה ישנה 20 שעות ביממה. מעירים אותה לאכול, להתרחץ, לשירותים.

אין לה צרכים. מצב של נתק מהסביבה, כאילו מחיצה בינה לבין הסביבה.

המצב לא השתפר במשך 6 חודשים. הגדרה של נוירוכירוג: "סינדרום פוסט-טראומטי".

מצב של דיכאון. יושבת עם עיניים חצי סגורות.

מנטלית – במצב מצוין. זוכרת כל פרט, כל תאריך רלוונטי.

ניתוק רגשי (לא מנטלי).

לשאלה: מה את מרגישה? אומרת: כואב לי, כואב, כואב. רוצה לישון.

צינור שהוכנס לאחר התאונה לגרון, פגע במיתרי הקול.

כל 6-7 ימים, אחה"צ, קמה לחיים למשך 30 שעות. מתנהגת כבריאה. (לפני התאונה היתה אישה תוססת, ערנית, יעילה, יצירתית, דומיננטית).

האם היה שינוי באוכל? אהבה ממתקים ושוקולד. היום אין לה תאבון. לא אוהבת בשר, פלפל וחריף – היום ובעבר.

מה את מרגישה? כלום. מה כלפי הילדים? כלום, למעט הבן הצעיר שהוא היפראקטיבי וגורם לה זעם. אומרת כל הזמן שקר לה. בבדיקה פיזית – הידיים שלה חמות. קור סובייקטיבי. יש קטע של סיפור התאונה שאף פעם לא דיברו עליו.

שאלה: מי היה בתאונה? מה קרה בתאונה? התנגשות בין שתי מכוניות במהירות גבוהה. לה לא קרה שום דבר. היתה ערה. הוא איבד את ההכרה מיד. היא הגיבה בבהלה איומה. חשבה שבעלה מת. התחילה להשתולל כי הפרידו ביניהם. אותה שלחו לבי"ח אחד ואותו לאחר. נתנו לה זריקת הרגעה. ידוע שבמצב כזה, אסור לתת זריקת הרגעה.

דיכאו את הבהלה פנימה.

פחדים: שלא תבריא, שהבעל יעזוב אותה ושמישהו קרוב למשפחה ימות (לפי סדר זה). הכוונה להורים בעיקר. שלא ימותו לפני שהיא תבריא. לפני התאונה לא היתה דאגנית.

אם קורה לה משהו – מכה, פצע – נשאר הרבה זמן. הבראה איטית.

לפני שהגיעה לצביה – קבלה ארניקה C30. לא מרגישה שהארניקה עושה לה משהו, אבל עצם התיקשור עם צביה, משמעותו שהארניקה כן פעלה.

בראיון:

נראתה במצב של אופיום – תרדמה של אופיום. כאילו מטביעות את צערן באופיום. אנשים שלוקחים אופיום, כל הזמן ישנים.

תמונה אופיינית לאופיום.