Medorrhinum

MEDORRHINUM מדורינום [ חיידק הזיבה] (Med)

נוזודה.

זיבה היא מחלה זיהומית מדבקת, המועברת במגע מיני. מחולל המחלה הוא חיידק.

בתרופה ההומיאופתית מדורינום, העשויה מהפרשה של זיבה, משתמשים לטיפול בכמה מחלות, מקצתן גניקולוגיות.

הזיהום, שקיבל את שמו מהרופא הרומי גלנוס, היה ידוע ככל הנראה גם לסינים ולמצרים הקדמונים. בעבר טיפלו במחלה בזריקות של כסף חנקתי, והנמן סבר כי היא הגורם למיאזמה הסיקוטית או לתכונות התורשתיות.

טיפוס האישיות הסיקוטית [שנקראן]:

התכונה המרכזית של האישיות הסיקוטית היא סודיות [SECRETIVENESS]. הוא כל הזמן מנסה להסתיר את חולשתו ומתוח/דרוך בקביעות. מאמצים קבועים אלו לכסות על חולשתו גורמים אפילו בחיי היומיום למתחים [STRESSFUL]. הוא לעולם לא מקווה שיפטר מהחולשה הזו; כל מה שהוא רוצה זה לכסות על כך בדרך כלשהי. כתוצאה מכך הוא יותר מסוגר בזמן הראיון. לאדם הסיקוטי יש הרגלים ותכונות מקובעים; הוא חושב ופועל בדרכים מיוחדות ואפילו החלומות הם ספציפיים. האינדיבידיואל הסיקוטי הוא פחות אקטיבי ויותר מאופק מהפסורי.

האספקטים הפיזיים של המיאזמה הסיקוטית:

גם הם תגובת יתר.

בפסורה התגובות הן למגוון של ממריצים, בגלל שהמאבק הוא עם גירויים חיצוניים.

כאן החולשה מורגשת בתוך עצמו, לכן הסיקוטי בד"כ לא מושפע כל כך מגורמים חיצוניים; עדיין הוא יכול להיות מוחמר ע"י משהו מאד ספציפי. אך זה לא מראה שפע של תבניות [MODALITIES] כמו בפסורה. אצל הסיקוטי, מאחר שהוא מנסה להתמודד עם החולשה הספציפית של הגוף שלו, התגובה תהיה מרוכזת במקום ספציפי או במערכת איברים ספציפית, עם נטייה לגרום לבעיות כרוניות, איטיות, בד"כ עם נטייה לתגובת יתר [עודף] בתחום מיוחד. התגובה תהיה דומה, לא משנה מהו הממריץ או אפילו ללא ממריץ. לכן אנחנו רואים צמיחת יתר, תגובות יתר אימוניות [חיסוניות], מצבי מחלה מקובעים ולא משתנים כמו אסתמה ופתולוגיה מבנית.  למחלה בד"כ יש התקפה חותרנית וההתקדמות לא משתנה.  בסיקוטי מוצאים נטייה להפרשות שמשאירות כתמים שלא ניתנים להסרה [מקובעים].

אזורים:

נפש, עצבים, קרומים ריריים, בלוטות לימפטיות [כבד], רקמת התא [ריאות, אגן, מפרקים], עמוד השדרה, כליות, שחלה שמאלית.

החמרה:

לחות, קור, שעות היום, 0300-0400, אחרי השתנה, מגע, חדרים סגורים, מחשבה על מחלות, חום, שמש, סופת רעמים, תנועה הקלה ביותר, זיעה, התמתחות, הטיית הראש קדימה, אמבט מלח.

הקלה:

שכיבה על הבטן, כיפוף אחורה [מקל עצירות], אויר פתוח, לא מכוסה, שפשוף קשה, חוף הים, לחות, שקיעת השמש.

גרעין:

  1. ממהר ומצפה. כאילו הוא בחלום, הכל לא אמיתי. קיצוניות.
  2. הקלה בערב. הקלה בשכיבה על הבטן.
  3. הקלה בחוף הים.
  4. תשוקה לאוויר פתוח.
  5. מחלות אגן כרוניות או חוזרות ונשנות [במיוחד אחרי היסטוריה אישית או משפחתית של דיכוי זיבה].
  6. תשוקה לכל הסוגים של אוכל מיוחד.

טיפוס:

אנשים נחפזים עם תחושה לא ברורה של ציפייה. מרגישים ריקנות מבפנים, חשים עזובים ונטושים ומרחפים כמו בחלום, כאילו הכל לא מציאותי. כפות הרגליים שלהם רגישות מאד.

אנשים המתנהגים בצורה קיצונית, אנוכיים ומרוכזים בעצמם ועם זאת, בעלי יכולת להתנתק. פזורי נפש ורגישים מאד לדברים יפים, בעיקר בטבע.

סימפטומים מובילים [ורמולן]:

מנטל:

  • ממהר [הזמן עובר לאט מידי] ["תמיד נחפז ומצפה, אבל ללא כל סיבה ממשית ונטול רצון להגשמה"].
  • הכל נראה לא אמיתי, כאילו בחלום. מרגיש מרוחק. מבולבל כאילו בקשר לזהותו. תחושה של ריקנות פנימית בלתי נסבלת. תחושה שהוא מיותר או נדחה. דלוזיה שהוא מחצלת/שטיח. הכל נובע ממאמץ לברוח.
  • קיצוניות; עולה מעבר לכל הגבולות. אין גבולות [כתוצאה של נקודות מוצא – של ההורים או פנימי/עצמי].
  • קיצוניות ניגודית באדם אחד: מלא תשוקה, שיגעוני, פראי, דחף מיני חזק, חוסר שליטה עצמית, אכזר, קצר רוח, מרוכז בעצמו. מוצף/מוכרע ע"י דחפים פנימיים חסרי צורה – ניגודיים עם: נסיגה מהעולם החיצון לתוך עולם חלומות פנימי [מרוכז בעצמו, מרגיש מרוחק, כאילו בחלום, שכחן, שקוע במחשבות, רגיש ליופי, לדברים יפים, לטבע, לפרחים וכו']. או מצב של גם כן וגם לא בתוך האדם.
  • אנשים מלאי תשוקה בצורה מוגזמת אשר מובלים לבעיות מצרכים חזקים לבטא את התשוקה.
  • תשוקה לחוות כל דבר. אוהבים איסורים.
  • * קיצוניות. ביצוע לא יציב.
  • * אכזרי לחיות. אהבה מוגזמת לחיות מחמד, במיוחד אצל ילדים.
  • אגרסיביות, אפילו עד לנקודה של אכזריות ואלימות.
  • מתרחק/נמנע מלקיחת אחריות.
  • בוכה כאשר היא מספרת על הסימפטומים שלה [כתוצאה ממבוכה].
  • פחד מחושך [דלוזיה שמישהו נמצא מאחוריה פחד שמישהו נמצא מאחוריה].
  • כוססת את ציפורניה.
  • תחושה פרועה בראש [LIL-T].
  • קלסטרופוביה. פחד משיגעון. פחד בקשר לבריאות שלו.
  • מתחיל משפט ושוכח מה הוא רצה להגיד.
  • טעות בשיפוט זמנים – מרגיש שאירוע נוכחי קרה לפני הרבה זמן.
  • * נטייה חזקה לכסוס ציפורניים או אפילו ציפורן הבוהן.

כללי:

  • "יכולה להיות קרה או חמה, נטייה לצד החם". תשוקה לאוויר פתוח.
  • הקלה בערב. אנשי לילה.
  • הקלה מהפרשות.
  • ריח של דגים [להפרשות].
  • תשוקה חזקה לכל סוגי הדברים המיוחדים [למשל מתוקים+חמוץ+מתובל+מלוח].
  • הקלה בחוף הים.
  • הקלה בשכיבה על הבטן או תנוחה של ברך – מרפק.
  • אוננות מוקדמת.
  • היסטוריה אישית או משפחתית של זיבה.
  • ילדים גמדיים; לימוד איטי לדבר, ילדים שממשיכים לזחול. פחד מחושך [מאד לא בטוח, תמיד שומרים צעצוע קרוב אליהם]. מאד צמא. אסטמה + כרסום ציפורניים.
  • היסטוריה של בעיות לב מוקדמות אצל ההורים.

פיזי:

  • זיהומים כרוניים או חוזרים ונשנים של הוגינה או שלפוחית השתן [איברי האגן].
  • רגישות יתר של כפות הרגליים.
  • ניקוי מתמיד של הגרון [כל פעם שהוא מתחיל לדבר].
  • כמעט ספציפי בסינדרום רייטר [REITER`S SYNDROME] [דלקת השופכה, דלקת הלחמית + דלקת פרקים]. דלקת הלחמית [CONJUCTIVITIS] שהולכת וחוזרת, שאף פעם לא נעלמת עד הסוף. תמיד יש מעט דלקת שנשארת, אפילו בתקופה של בריאות.
  • קור של השדיים, במיוחד של הפטמות [שאר הגוף חם, במיוחד בזמן וסת].
  • מומים על הציפורניים.
  • שורף בידיים וברגליים; רוצה אותם לא מכוסים.
  • אסטמה מוקלת רק כששוכב על הבטן ומוציא החוצה את הלשון.

מוריסון:

נוזודה זו, יחד עם קרצינוזין, הן אולי הפוליקרסטים הכי פחות מוצגים ברפרטורי. אנחנו כמעט תמיד לא נמליץ על רמדי זו על בסיס הרפרטוריזציה. לכן אנחנו חייבים שיהיה לנו מדד גדול של חשדנות כאשר אנחנו לוקחים מקרה ומוצאים שרמדי זו היא האינדקטיבית.  למרות שלהרבה מקרים לא יהיה רמז כלשהו של הסימפטומים המנטליים הטיפוסיים של מדורינום, זה תכופות האישיות של הפציינט אשר מובילה אותנו להמליץ על רמדי זו.

קיצוניות/ניגודים: פציינט מדורינום יכול להיות מתואר כקיצוני. בפתולוגיות הפיזיות שלו, במצב מנטלי שלו, כמעט בכל אספקט של חייו הפציינט נע בין קיצוניות: הציונים שלו ינועו בין A [מצטיין] ל- F [נכשל]; העבודה שלו מצוינת ברגע אחד ואז שטותית; היחסים שלו מלאי אהבה לוהטת או שנאה. הוא לא יציב ונראה שיש לו צורך כפייתי לחוות יותר תאוות עד שהוא נדחף לקיצוניות של התנהגות מינית, שימוש בסמים או באלכוהול, אלימות פיזית וכו'.

אגרסיביות: תכופות ישנה הופעה נוקשה אצל הפציינט. הוא יכול להיות אגרסיבי ואלים. נראה שיש לו קשר מועט לאלה שסביבו; לא מנסיגה [WITHDRAWAL] אלא מקשיחות פנימית והתרכזות בעצמו. הפציינט יכול להיות אפילו אכזר לחיות או לילדים שלו. בזמנים אחרים או אצל פציינטים אחרים אנחנו רואים מצב הפוך עם רגישות גדולה. בסוג זה של פציינטים, יכולה להיות הפנמה וביישנות, אפילו עד לנקודה שהוא לא יכול לדבר בראיון.

חרדה: הפציינט תכופות מתלונן על התהליכים המנטליים שלו, הן כקהים והן כחזקים מידי. הוא יכול לשכוח מה שהוא רצה להגיד או לאבד את כיוון המחשבה שלו באמצע המשפט. פציינט מדורינום יכול להראות מאד דומה לנקס ומיקה – טיפוס משועבד לעבודה [WORKHOLIC]. בזמנים אחרים הוא מרגיש סוד של חרדה, הרגשת נחפזות אשר לא רק גורמת לפציינט למהר אלא גם נותנת לו הרגשה פרועה בראשו. אנחנו גם רואים פציינטים מדורינום נעשים דתיים בצורה מוגזמת – במידת מה תקיפים ועושים נפשות. כמה מקרים הופיעו עם פוביות וחרדות קיצוניות.

ילדים: ילד מדורינום תכופות מגיע עם בעיות התנהגות או שיש לו אגרסיביות מוגזמת בנוסף לבעיות הפיזיות האחרות שלו. הוא תכופות חיוור ונראה כאילו הוא מוזן בצורה לקויה, תכופות סובל מאקזמה, דלקת הקשתית, או אסתמה. יכול להיות לו מזג אלים מאד, בועט או מכה את הוריו, ונלחם עם ילדים אחרים. כמו אצל הפציינט הבוגר, לילד תכופות יש אופי לוהט בצורה קיצונית. ילדים מדורינום אחרים הם רגישים ויכולים להתנתק מהמשפחה וההורים בגלל שוקים רגשיים. ישנה תשומת לב מוגזמת לחיות וגם התנהגות אכזרית כלפי חיות. התפתחות מינית מתחילה אפילו בגיל שנתיים – שלוש ודחפים של גילוי עריות חזקים בנוזודה זו.

שנקראן:

מדורינום היא נוזודה. היא מייצגת את הלב של המיאזמה הסיקוטית. ההרגשה המרכזית של המיאזמה הסיקוטית היא: "אני אוקי כל זמן שהחולשה שלי מכוסה, מוסתרת. אני יודע שהחולשה היא לא פאטאלית [קטלנית] עבורי, היא לא הסוף. אבל אם זה ייחשף, יבקרו אותי, אני אאבד הרבה, אנשים ישיגו יתרון עלי והמעמד שלי ייפול. לכן אני מוכרח לעשות ככל שביכולתי כדי להבטיח שהחולשה הזו לא תיחשף. ייתכן שעל להיות פעיל מעל למידה בכיוון הנגדי כתוצאה מכך".

הפחד להיחשף במדורינום נראית בפחדים ובחרדות. האדם הוא בעל ראייה על טבעית ופחדים ממזל רע, כל הזמן מצפה שמשהו יקרה. יש לו תחושה מוקדמת של זה, הרגשה פנימית, תחושה פנימית שאין להסבירה. הוא מנבא אירועים לא נעימים. הוא נוטה לשקוע במחשבותיו ולהיעשות מהורהר. לכן אנחנו מוצאים תחת מדורינום את הסימפטום: "מאבד את חוט השיחה – LOSS THE THREAD OF CONVERSATION ". כמו כן במצב זה של האינטלקט, מצב מהורהר זה, הוא מוצא שהדברים שמוכרים לו נראים לא מוכרים. לפעמים בגלל הפעילות יתר של מוחו, מחשבותיו רצות מאחת לשנייה כל כך מהר שכל רגע נראה כמו שעה שלמה והזמן עובר לאט מידי.

ההרגשה של חוסר היכולת במדורינום מיוצגת ע"י החרדה של המצפון כאילו הוא אשם על פשע כלשהו, ע"י פחד כאילו יש מישהו מאחוריו וחרדה פנימית קבועה עם חוסר מנוחה. חוסר מנוחה נראה ברמה הפיזית ע"י סימנים כמו אי שקט של הרגליים וכסיסה קבועה של הציפורניים, בעוד שרגשות האשם ניכרים בצורך הקבוע שלו לרחוץ את ידיו.

מצד שני, במטרה לכסות על החולשה הפנימית שלו, פציינט מדורינום יכול לקחת עמדה הפוכה ומנוגדת, שבה הוא נעשה לגמרי אגואיסטי, ביקורתי, גס, אנוכי, לא רגיש, לא מרוסן ויכול להתנהג כאילו שום דבר לא מפחיד, מטריד או משפיע עליו. הוא יכול לדבר בגסות ולתת מעצמו מעט מאד. בתוכו, הוא יהיה מלא פחד מחושך, משדים ורוחות, חרד כאשר הזמן נקבע ויכול להיות מאד נחפז וחסר סבלנות. לאנשים מדורינום יש גם דרך מאד מקובעת של עשיית דברים.

אני, לעיתים תכופות, ראיתי סיטואציות של מדורינום כמו אלו של נסיך צעיר שאביו, המלך, הולך למות. הנסיך חלש ולא מוכן עדיין להתמודד עם האחריות שרובצות על כתפיו. הוא מוקף ע"י דודים ושרים שמוכנים להשיג תועלת אישית מחולשותיו וליטול בכוח הזרוע את כס המלכות. במטרה לשרוד, הנסיך הצעיר מוכרח לשים חזות אמיצה, אגואיסטית, גסה ואגרסיבית ולא לאפשר לחוסר האונים הפנימי שלו להיחשף. סיטואציה זו יכולה גם לעזור לנו להבין את חוסר הרצון של מדורינום לקחת אחריות ואת העמדה הלא מתחייבת שלו; הוא מרגיש שאם הוא יתחייב ואז לא יהיה מסוגל למלא את ההתחייבות הזו, החולשה שלו תיחשף.

ד"ר שנקראן:

בקר אמר שהסימפטום הטוב ביותר הוא "שינה בתנוחה של ברכיים – חזה". סימפטום אחר הוא "רגישות קיצונית של כפות הרגליים". הוא אמר שמדורינום מחמיר כשחושב על המחלות, בחום, מכוסה, כשנמתח, השענת הראש קדימה, רעמים, תנועה, מתוקים, רחצה בים,  וכו' ומוקל בחוף הים, בשכיבה על הבטן, במזג אוויר לח. הוא משתוקק למשקאות חריפים, מלח, מתוקים, בירה, קרח, חמוצים, פירות ירוקים, קפה בוץ.

רוברטס הסביר שלמדורינום יש נטייה להשפיע על האגן ואיברי השתן והמין, כמו שלפוחית, רחם וכו'.  הוא מייצר בהם מצבי דלקת סב-אקוטיים וכרוניים וגידולים.

ברנט קרא למדורינום "GLINICUM " ואמר שהוא ריפא איתו מקרי אישיאס של צד שמאל, במיוחד כאשר לפציינט יש טעם חמוץ ולשון מלוכלכת מוקדם בבוקר.

למדורינום יש הקלה גדולה בחוף הים, אבל לכמה פציינטים יש החמרה. סוואן וטילר מצאו שמדורינום טוב כאנטידוט להשפעות לוואי של שפעת.

כל הסימפטומים מוקלים באכילה. התרחבות גדולה של הלב ומימת. תשוקה קבועה לרחוץ ידיים. ילדים שמחים, מלאי משחק בלילה וכעוסים ביום.

הוברט אמר ששיעול עונתי שבא אחרי מחלה יכול להתרפא עם TUB, BACIL, MED, או INFLUENZINUM. סתרלנד הפנה תשומת לב לשיעול המחמיר מממתקים של מדורינום. בוגר אמר שמדורינום היא הרמדי הכי יעילה להקאות של הריון. ליאון הצביע על כך שהרבה מצבי ראומטיזם ומיגרנות לא נרפאו עד לשימוש במדורינום. לאות בבוקר, תמיד בהיר בערב.

מיתת חסד [EUTHANASIA] והבאה חזרה להכרה [הרבה מקרים]. כסיסת ציפורניים של עצבנות מאפיינת מדורינום.

התכונות הפסיכולוגיות בולטות. הפציינט מרגיש "כאילו הוא בחלום"; הכל נראה לא אמיתי, תחושת זמן מבולבלת והזמן נראה עובר לאט מידי, מרגיש נחפז, מזדעזע מרעש הכי קל; מוטרד משטויות, בוכה כאשר מספר על הסימפטומים שלו; סימפטומים מנטליים מוחמרים כאשר חושב עליהם ובלילה.

רגליים וכפות רגליים מאד חסרות מנוחה ועצבניות. ידיים ורגליים שורפות; רוצה אותם לא מכוסות ומאווררות.

אינדיקציה נוספת היא היסטוריה של זיבה. יכולה לשמש בזהירות במחלות אקוטיות.

רובריקות:

AILMENT FROM ANTICIPATION – מחלות מציפייה.

SENSITIVE, REPRIMANDS, TO – רגיש לתוכחות.

FEAR, MISFORTUNE, OF – מפחד מחוסר מזל.

ANXIETY, TIME IS SET, IF A – מפחד כאשר הזמן נקבע.

HURRY – ממהר.

TIME, PASSES TOO SLOWLY, APPEARS LONGER – הזמן עובר לאט מידי, מופיע ארוך יותר.

WASHING ALWAYS HER HANDS – רוחצת כל הזמן את ידיה.

EGOTIZM, SELF- ESTEEM – חשיבות עצמית, הערכה עצמית.

ANXIETY OF CONSCIENCE, AS IF GUILTY OF CRIME – חרדה של המצפון, כאילו אשם בפשע.

DELUSION, THAT SOMEONE IS BEHIND HIM – דלוגיה שמישהו נמצא מאחוריו.

FEAR, DARK OF – פחד מחושך.

FEAR, DEATH OF – פחד ממות.

מטריה מדיקה של פאטאק:

זיכרון חלש…שוכח שמות, מילים, את המטלות שלה…מאבדת את חוט השיחה. לא יכולה לדבר ללא בכי; מספרת את זה שוב ושוב…עצובה, מבט קודר שמוקל בבכי…רגישה, עצבנית, אימפולסיבית, גסה ולא אדיבה, שפלה, אכזרית…לא מחויבת.

סימפטומים פיזיים:

תשוקה לגלידה, מתוק וחמוץ, מתוק ומלוח, קומבינציה של מתוק-מלוח-חמוץ.

תשוקה לתפוחי אדמה.

ישנה בתנוחה על הבטן או תנוחת ברך-מרפק.

פנים שמנוניים.

זיעה מכתימה בצהוב.

מחזור: כתמים שקשה לנקות אותם.

אפטות קטנות וכואבות בפה, מתלכדות ביחד.

רגליים וכפות רגליים כואבות, במיוחד בבוקר [כשקמים].

זיעה: ברגליים, מחמירה בחורף.

פה מאד פצוע, כיבים על הלשון ובחללי הפה, כמו בועות.

קנט:

פנים שומניים.

תשוקה לקרח.

זיעת רגליים בחורף.

חוסר מנוחה של הרגליים.

פאטאק:

שיער פרוע.

ראייה על טבעית.

כיבים של החור הטבעתי של אונת האוזן.

שוכח, לא יכול לסיים משפט.

שיער על כל הגוף.

הרבה רעיונות, אבל לא בטוחים/ודאיים בביצוע.

ידיים חסרות מנוחה, מוקל כשלופתת אותם בצורה הדוקה.

כשוכבת על הידיים והברכיים מוקל לה.

אוויר ים מקל.

כפות רגליים כואבות.

קליני:

אלרגיה, אנגינה, חרדה, דלקת מפרקים, אסתמה, הפרעות התנהגות, אקזמה, הרפס, לחץ דם גבוה, דלקת שלפוחית בין-רקמתית [INTERSTITIAL], זיבה לבנה, מניה דיפרסיה, מיגרנה, דלקת אוזניים, אולקוס, פיברוזיוס [FIBROSIS] ריאתי, סינדרום רייטר, סינוסיטיס, דלקת השופכה, דלקת הוגינה, יבלות.

רפרטורי:

MIND :

תשובות, חוזר קודם על השאלה[2], חרדה בקשר לגאולה[2], מכרסם ציפורניים[3], ראיה על טבעית[2], דלוזיה הכל נראה לא אמיתי[2], ילדים משעממים[2], שמחה בלילה[2/1], פחד להיות לבד בלילה[2], חושך[2], שוכח את שמו[2], חסר סבלנות לדברים פעוטי ערך[2], מרוסן[2], חדור אמונות תפלות[2], רוחצת כל הזמן את ידיה[2], הסימפטומים מוקלים בבכי[2], הרגשת שממה בראש[2].

ראש:

תחושת רתיחה[1], קודח את הראש בכרית[2], תנועה של הראש הצידה, דופק את הראש מצד לצד כדי להקל על הכאבים[2], כאב, גלגול את הראש מצד לצד מקל[1].

עיניים:

תשוקה לסגור[2], חום בעפעפיים[2], כאב, כאילו הוא נעקר החוצה[1, GLON], כאשר סוגר[1/1], תחושה של הבלטה[2], תחושה כאילו בכל זאת מתלהב[1/1], עפעפיים עליונות נפוחות[2].

אף:

חסימה בשורש האף[1], מאנפף[2]. דלקת אף או סינוסיטיס כרוניים, תכופות מתחילים בילדות.

פנים:

פריחה, הרפס בזויות הפה[1], הזעה בזמן שינה[1/4].

שיניים:

נרקבות במהירות[3].

גרון חיצוני:

עוויתות בצדי הצוואר[2, CARB AC]. *מנקה בקביעות את הגרון.

קיבה:

תאבון זוללני אחרי אכילה[2], בחילה, שתייה מקילה[2]. אולקוס עם כאבים שמעירים את הפציינט ב- 0200.

בטן:

כאב בכבד מתפשט לכתף הימנית[2].

רקטום:

עצירות, מוכרח להתכופף הרבה אחורה כדי להוציא צואה[2/1], לחלוחית מריחה כמו מי מלח[2, קלקריה].

כליות:

תחושה באזור של הבעבוע[2], כאב, אחרי השתנה מוקל[2].

שתן:

שתן שופע מקל על כאבי גב[2, ליקופודיום]. דלקת שופכה כרונית או דלקת שלפוחית כרונית, במיוחד אם זה קורה אחרי התחלה של יחסי מין חדשים.

איברי מין גבריים:

התקשות באשכים, ביותרת האשך[2]. אוננות אפילו בילדים צעירים. התנהגות מינית או פתולוגיה מינית קיצונית – גילוי עריות, מין קבוצתי וכו'. אימפוטנציה. תינוקות עם פריחת חיתול אדומה [ERYTHEMATOUS DIAPER RASH] תחומה.

איברי מין נשיים:

משגל חסר הנאה[2], שחלות מוגדלות[2], שמאלית[2], דלקת בשחלות אחרי דיכוי זיבה[3, CANTH], וסת, קשה לשטוף[2, מגנזיום קרב'].

דלקת וגינה כרונית, במיוחד אם זה קורה אחרי התחלת יחסי מין חדשים.  דחף מיני קיצוני. נימפומניה. תשוקה מינית בלתי נשלטת [SATYRIASIS].

נשימה:

קושי בנשיפה[2], רוצה להיות מאוורר[2], כאשר שוכב על הברכיים והמרפק מוקל[2/1].

שיעול:

שכיבה על הבטן מקילה[2].

חזה:

קור בשד[2], בפטמות[1/1]. ברונכיטיס כרוני, אסתמה מילדות; אסתמה ואקזמה משלובים. קוצר נשימה מוקל מתנוחת ברך – חזה. אנגינה מתחילה בשנים מוקדמות.

גב:

חום בעמוד השדרה, הסמקה באזור הצוואר[2], כאב שורף באזור הצוואר מתפשט למטה לגב[2/1], אזור הדורסל בין השכמות[2], באזור הלומבר בזמן וסת[1, פוספורוס].

גפיים:

קור, אבל חום המיטה בלתי נסבל[2], רוצה את הידיים והרגליים מאווררות[3/1], חום, שורף ברגליים לא מכסה אותם[3], כבדות בגפיים תחתונות כשעולה במדרגות[2], כאב, סערת רעמים מחמירה[3],  ראומטיזם במפרקים אחרי דיכוי זיבה[3], רגישות בכפות רגליים[3], נטייה לא לכסות[3].

נפיחות גדולה של הקרסוליים. * רגישות גדולה של כפות הרגליים. לא יכול ללכת על אבנים. רגליים חמות אצל ילדים – הם מסירים את הנעליים ברגע שמרשים להם, הם אוהבים ללכת יחפים על רצפה קרה. כפות רגליים לא מכוסות בלילה.

שינה:

תנוחה על הברכיים עם ראש תקוע בכרית[1].

קור:

קור, בזמן דחף להשתין[2, היפריקום], לפני השתנה[2, ניתריק אסיד], אחרי השתנה מוקל[1/1].

עור:

מגרד, מוכרח לגרד עד שמדמם[2], יבלת גבעולית[2]. יבלות או גידולים של העור[CUTANEOUS].

כללי:

התקרבות של סערה[2], בזמן סערה[2].

אוכל:

סלידה: משקאות קרים, אוכל קר, *חציל [EGGPLANT].

תשוקה: בשר, בשר שמן, אלכוהול, בירה, שמן ומתוק, דג, *פירות בוסר, *קרח, *תפוזים, לימון, דברים מלוחים, מלוח ומתוק, חמוץ, מתוק.

רמדיס משלימות:

THUJ, NAT-S, SULPH, CANN-I, PULS.

השוואה:

SULPH – אגוטיזם, סימפטומים של אסתמה ואלרגיה, תשוקה לשמן, למתוק ולמשקאות קרים, אקזמה, נשיכות ציפורניים, כפות רגליים מחוץ לכיסוי ועוד.

NUX-V – מוח רץ, אסתמה ואלרגיה, תשוקה לשמן, דלקת שלפוחית, דחף מיני קיצוני ועוד.

LACH מלא תשוקה, קנאי, צריך פורקן, היפר-מיני, אסתמה ועוד.

CARC, ANAC, TUB, PLAT, NAT-S.

 

<COMPARE>

(1) Thuj., Nat-s., Puls.

(2) Picric acid – inability to walk right, priapism.

(3) Camph. and Sec. – collapse, skin cold yet throws off all covering.

(4) Verat. – collapse with cold sweat.

(5) Syph. – reverse aggravation, sunset to sunrise.

(6) as if in a dream, Ambr., Anac., Calc., Cann-i., Con., Cupr., Rheum,

Stram., Valer., Verat., Ziz.

(7) better by leaning back, Lac-c.

(8) Fish-brine odor, Sanic.

(9) Breast-feeding – Galega, Lact. Sulph., Zinc.

 

המחלות המטופלות:

  • בעיות כרוניות וחוזרות של האגן, כגון דלקת האגן, כאבי מחזור וכאבי שחלות.
  • במחלות המשפיעות על העצבים, על עמוד השדרה, על הכליות, על הקרומים הריריים או בבעיות בעלות אופי רגשי.
  • אפשר לתת לחולה אם הוריו סבלו מזיבה או ממחלות לב המופיעות בגיל צעיר במשפחה.
  • אופייני לסימפטומים שנעלמים על שפת הים.

 

תמצית מתוך ויטולקס:

מדורינום היא רמדי שמגיעה לקיצוניות בפתולוגיה שלה בשלוש הרמות. זה נראה בלתי אפשרי לשמור על מצב יציב, טבעי. זהו חוסר סדר/הפכפכות, חוסר יציבות, הולך מקצה קיצוני אחד של הפתולוגיה למשנהו.  בקיצוניות אחת, פציינט מדורניום נעשה רגיש בצורה גבוהה; הוא או היא מחפשים הקלה מהרגישות וההקלה נמצאת במצב של שפע [PROFUSION]. הכל נלקח בצורה מוגזמת – הפרשות פיזיות, מצב רוח, אימפולסים, התמכרות מינית ועוד. בקיצוניות השניה זהו מצב של היפוך/ אדרנלמוסיה [INVERSION], הפנייה כלפי פנימה של הפתולוגיה לנקודה של דיכוי, ביישנות, ואובדן כוח פיזי, נפשי ומנטלי.

ברמה המנטלית/נפשית, מצב המדורינום של עודף זה כמעט שיגעוני – אגרסיביות, תקיפות, פראות. מערכת העצבים והרגשות נעשים מרוגשים יתר על המידה. בהתבוננות במצב זה לבדו, אפשר לחשוב על רמדיס כמו טרנטולה או נקס ומיקה [אף על פי שמדורינום לא הולך לקיצוניות כזו כמו הסטרמוניום].

אותה נטייה נראית ברמה המינית. חלק גדול מהביטוי של הפתולוגיה של מדורינום מרוכזת באיברי המין. אדם מדורינום תמיד חושב על מין, משתוקק למין כאשר הוא בשלב אגרסיבי, אימפולסיבי.

האספקט המוחצן של מדורינום הוא מאד קיצוני. התוצאות הקיצוניות האחרות הם מהפנייה פנימה של כל האנרגיה הזו. הוא נעשה תלוי וחסר תועלת. הפציינט מתחיל לאבד כוח ברמות המנטלית, הרגשית והפיזית. ישנו רזון והתנוונות – לבסוף אפילו כחשת [MARASMOS]. ההשפעות של הדיכוי בכל רמה נראות בברור ע"י תהליך של היפוך.

במצב של הקריסה פציינט מדורינום חווה אובדן הכוח המנטלי.  הוא חלש ומבולבל. ישנה שכחה ושקיעה במחשבות מכל הסוגים – לא יכול לזכור מילים, לא יכול לזכור היכן הושארו דברים. לבסוף זה מתקדם לבלבול אמיתי של רעיונות. בעוד שקודם המוח מביע בשפע, עכשיו הוא נעשה עמום/קהה, לא ברור, מחוסר כוח תפיסה/הבנה.

מבחינה רגשית, במקום להישאר במצב מוחצן, פראי, האנרגיות פונות כלפי פנים ויוצרות מצב של רגישות יתר, הסתייגות וביישנות. זהו מצב בניגוד כל כך מוחלט לקיצוניות האחרת שלפעמים קשה להאמין שמדובר באותו פציינט.

ברמה הפיזית, שלב ההחצנה של מדורינום מאופיין ע"י שפע קיצוני של הפרשות מכל הקרומים הריריים – של הלחמית, של הלוע ושל הוגינה. לא נראות מיד ההפרשות הללו, הפתולוגיה מתגלית במקום זאת כדיכוי קל של הפרשות  לתוך מחלות יותר רציניות.

ההפרשות של מדורינום, כאשר מדכאים אותם ע"י טיפול אלופתי, למשל, מסתיימות בהתנוונות של איברים עמוקים או יותר מזה – לתוך הרמה מנטלית/רגשית.

כפי שצוין, הקיצוניות של הפתולוגיה של מדורינום נראית הפכפכה בתוך אותו אינדיבידיואל. אפשרי גם לראות את הקיצוניות האלה כמצבים דומיננטיים באנשים שונים לגמרי; אחד אגרסיבי ושופע, אחר ביישן ומאופק – ושניהם זקוקים למדורינום.

זה נדיר למצוא במטריה מדיקה שלנו רמדי הנראית בצורה כל כך מנוגדת. נקודת מפתח לזכור במדורינום ששני הקיצוניות הם קיצונים בדרגה הפתולוגית, זוהי לא סיטואציה שיש בה התקפות של סימפטומים ואז חוזרים להקלה נורמלית. כאשר המטוטלת מתנועעת במדורינום, זה הולך בקיצוניות מנוגדות לגמרי של הפתולוגיה.

למשל, אפשר לראות פציינט אחד שמאד אוהב חיות; אם זה מצב של מדורינום, האהבה תעבור לדרגה קיצונית. חיית המחמד תהפוך למוקד מרכזי של חיי הפציינט, צורכת תשומת לב כבירה ואנרגיה ואולי אפילו תפריע לעבודתו של הפציינט. פציינט מדורינום אחר יכול להיות ההפך הגמור. הוא יכול להראות אכזריות גדולה כלפי חיות; הוא יקשור את כלבו ויכה אותו בפראות בגלל הטרדה מינימלית. זוהי אכזריות אמיתית, כאשר במצב זה הפציינט ממש נהנה לגרום כאב לחיות. מאוחר יותר, תנוע המטוטלת שוב אחורה, והפציינט יעבור למצב של חרטה מוגזמת. [הסלידה לחתולים, לא יכול לסבול חתולים, יש לו פחד אמיתי מחתולים הוא מצב שמונח ביסודה של המיאזמה הטוברקולינית].

הם מאד רגישים ליופי, לדברים יפים. סוג אחד של פציינט מדורינום יכול להיות מונע עמוקות ע"י מראה של פרחים. זוהי לא רק ההערכה אסתטית, שטחית ובריאה של פרחים שבחורה צעירה יכולה להרגיש בדרכה לבית הספר. זה נעשה מצב רגשי מוגזם – הפרחים נעשים הכל עבור הפציינט; היא תאחר לבית הספר ותיקח סיכון בגניבת הפרחים! מצד שני, אנשים מדורינום יכולים לא להיות מונעים ע"י מראה של פרחים. זה לא יהיה אך ורק חוסר הערכה, זה יהיה חוסר התעניינות מוחלטת בממלכה השלמה של היופי.

השופעות של מדורינום נראית בברור בתנודה של האנרגיה הנחווית ע"י פציינטים כאלה. הם עובדים היטב לתקופה קצרה של זמן, אבל אז הם קורסים. הם לוקחים משימה הדורשת כמות מוגבלת של אנרגיה, הם עובדים במרץ וביעילות ליומיים ואז הם לחלוטין לא מסוגלים לעשות שום דבר ביום השלישי. אם המשימה דורשת מאמץ ממושך למשך תקופה ארוכה, פציינט מדורינום קרוב לודאי יסרב לקחת אותה.

הרמות המנטליות והרגשיות במדורינום שזורות באופן קרוב. בכל זאת ניתן להבחין בשלבים של התפתחות הפתולוגיה. בהתחלה ישנה שכחה ובלבול ברמה המנטלית. בלבול זה דומה לזה של אלומינה – חוסר יכולת להבין או לבטא בברור מה קורה בפנים. התפקודים המנטליים מצטמצמים בהדרגה ועד שנעשה ניכר שהפציינט גולש לכיוון של שיגעון.

בנקודה זו, אנחנו מתחילים לראות את הפחדים של מדורינום. יש פחד משיגעון. פחד ספציפי שהוא הכי אופייני הוא הפחד שמישהו הולך מאחוריו. הפציינט יכול ללכת ברחוב ופתאום ירגיש כאילו מישהו נמצא מאחוריו. הוא יעצור ויסתכל אבל אף אחד לא נמצא שם. הוא לא יכול להתנער מהרושם וזה דוקר במוח כמו סוג של "רעיון מקובע".

אח"כ המוח מפתח סוג של פראות פנימית. ישנה תחושה כאילו סערה קורית בתוך המוח. זוהי הרגשה פראית, מופצת, מחוץ לשליטה אשר מורגשת בפנים. זה דומה להרגשה של חיפזון מוכפלת עם חרדה אשר אנחנו רואים אצל טרנטולה, אבל זה יותר הפכפכי. זה כאילו המצמד של המכונית ניתק פתאום והמנוע מואץ מחוץ לשליטה. כתוצאה מכך, ישנו עיוות בחוש הזמן דומה לזה של אלומינה – הזמן עובר לאט מידי.

כאשר המצב חמור מספיק, הרגשת סערה זו מגיעה לנקודה בה הפציינט מתחיל לאבד קשר עם המציאות. הוא או היא מרגישים כאילו הכל קורה בחלום. המוח נעשה אפילו יותר מבולבל, לא ממוקד, מפוזר. בבחינת הסדר של התפתחות הסימפטומים, אפשר לשער שמדורינום יהיה מאד יעיל בהתמכרות לסמים שנשברו בפנים לחוסר אוריינטציה בחלל ובזמן.

הפראות הפנימית של מדורינום לא גלויה למתבונן חיצוני. זהו משהו שיוצא החוצה כאשר הפציינט עייף מלתאר מה קורה. המוח מבולבל פנימית ופגוע אבל לא באופן שרואים אצל לחזיס למשל. לחזיס יכול להיות מאד היפראקטיבי אבל הם כל הזמן יכולים לחשוב על חמש מילים שונות לתאר דבר מסוים. אצל מדורינום [ואלומינה] ישנו קושי גדול בתיאור התחושה; זה כאילו המילים מסתתרות מאחורי מעטה. הפציינט נאבק הרבה זמן ולבסוף הוא מוצא רק את המילה "פראי".

לצופה חיצוני ההופעה של מדורינום מהופך יכול להזכיר פוספוריק אסיד. הוא רוצה לומר משהו אבל לא יכול. רק אחרי לקיחת המקרה כמה פעמים עד שהתמונה המלאה יוצאת. "השטחיות" [FLATNESS] של פוספוריק אסיד נמשכת, לא מתהפכת כמו אצל מדורינום.

האפיון הבולט של מדורינום הוא הקלה עם ההתחלה של ההפרשות. הפציינט מרגיש בסדר במוחו ובאנרגיות שלו בזמן זיבה לבנה [LEOCORRHOREA], ניקוז הנחיריים האחוריים או אפילו הפרשות רחמיות. אם הפרשות אלו מדוכאות, ההשפעה העמוקה על האורגניזם היא מובטחת. יכול להיות דלדול, אובדן צביון העור והשרירים וירידה באנרגיה ובתפקודים המנטליים/רגשיים. בנוסף, הרבה פעמים יופיעו יבלות אחרי דיכוי של הפרשות אצל מדורינום.

ההשפעה של דיכוי, לא פוגעת רק בפציינט; זה יכול לעבור לדורות הבאים. בדרך זו, מדורינום לעיתים קרובות הוא אינדיקטור בילודים מיאזמתיים להורים ששניהם נפגעו בצורה חזקה ע"י המיאזמה הסיקוטית. תינוקות או ילדים אלו לא מצליחים לשגשג. יש להם עור מאד עדין עם צבע לבן לא בריא. אין להם תיאבון בכלל ולבסוף הם סובלים מתת-תזונה.

ישנם מספר סימפטומים שמאפיינים מדורינום ברמה הפיזית. ישנו הרבה סבל ראומטי ודלקות פרקים. במיוחד, בפציינטים מדורינום שסובלים ממחלות ראומטיות, יש הרבה פעמים רגישות גדולה של כפות הרגליים; הם כל כך רגישים שהפציינט לא יכול ללכת.

כאשר ההפרשות מדוכאות במדורינום, הכיוון הוא אופייני לגמרי. בהתחלה מושפעים הקרומים הריריים, אח"כ המפרקים ולבסוף הלב [לקחת בחשבון, כמובן, רק את הרמה הפיזית; שינויים מנטליים ורגשיים יכולים לקרות בצורה עוקבת]. יחד עם ליקופודיום ולדום, מדורינום היא אחת הרמדיס לטיפול במצבים של בעיות לב הנוצרים אחרי זיהום חיידקי סטרפטוקוק או דלקת מפרקים שגרונית. בנוסף, הרשו לי להעביר לכם אמצעי זהירות מיוחד. כאשר נותנים מדורינום לפציינטים עם פתולוגיה משמעותית של הלב או לפציינטים מעל לגיל התפקודי של 60, לא לתת את המנה ההתחלתית בפוטנץ גבוה מאשר CH200; אזהרה זו באה אחרי ניסיונות מעטים לא מוצלחים.

הסימפטומים של מדורינום מוקלים בדרך אופיינית בערב אחרי התחלת החשיכה. זה מתייחס לסימפטומים בכל הרמות. סוג כזה של פציינט בד"כ ידווח לך "אני בהחלט טיפוס של לילה. אל תבקש ממני לעשות שום עבודה אמיתית במשך היום".

כמובן, מדורינום מפורסם בהקלה שלו בים; זה שוב מתייחס לכל שלוש הרמות. באזורים קרובים בצורה טובה לשטחי שחייה, זה יהיה מדריך מאד יעיל. ברפרטורי מדורינום רשום במספר רובריקות לסלידה ותשוקה לאוכל. לפי ניסיוני, מדריך הסימפטומים היעיל ביותר הוא תשוקה לתפוזים ולמיץ תפוזים.

המדורינום בתמצית שלו מציג לנו דוגמה מצוינת של צורך בלקיחת מקרה וניתוח עמוקים וזהירים. באספקטים שונים, מדורינום יכול בקלות להיות מבולבל עם רמדיס רבות אחרות. למשל, המצב המנטלי יכול להופיע כמעט זהה לאלומינה – במיוחד כאשר אתה רק רואה את הפציינט במשרד, מופרד מהממריצים של חייו. אתה חייב ללמוד להעלות בדמיונך את האדם בחייו. כל פציינט מופיע כקדוש בזמן הייעוץ הרפואי. לכן עליך ללמוד לדלות כל רמז קטן. מדורבן אולי ע"י זיק בעין או גיוון בקול, אתה מדרבן ליותר תיאורים, לדוגמאות חיות וכו'.

לבסוף הפציינט יודה שישנם מספר מקרים בהם הוא מאבד את מזגו ומתקיף אנשים אחרים או חיות. רק אחרי דרבון אפשר להעלות דימוי בהיר של מדורינום.

קח לדוגמא נקס ומיקה. יש בה אגרסיביות, אימפולסיביות, ואכזריות אשר יכולים להראות כמו מדורינום בשלב המוחצן. נקס ומיקה הוא בד"כ במצב מאד נשלט. ישנו כעס נשלט. כאשר ישנה התאכזרות, לנקס ומיקה יש רשעות מחושבת אשר לא אופיינית למדורינום.

טרנטולה היא רמדי עם אותו מצב נחפז. זהו ריגוש יתר של מערכת העצבים המרכזית אשר יכול להיות נשלט ע"י הפציינט. בכל אופן, בטרנטולה זהו מצב נמשך אשר בסופו מוביל לקריסה. במדורינום ההתקדמות של ההתפתחות היא יותר הפכפכה.

רמדיס אקטיביות אלו יכולות להיות מובחנות בקלות ממדורינום ע"י העובדה שמדורינום הולך לקיצוניות הנגדית של הפתולוגיה. מדורינום נעשה מאופק, ביישן. בנקודה זו הוא בדרך כלשהי דומה לתויה. שניהם מציגים בצורה מסולפת את עצמם בפני אחרים – הם רוצים לתאר את עצמם כשונים מאשר הם באמת.

הערות נוספות:

  • תחושה של נחפזות פנימית. הם שועטים מסביב אומרים "עלי לעשות את זה!" אבל כאשר הם עושים משהו הם לא שיטתיים.
  • תשוקה לשתות. תשוקה למלח, למתוקים ולשמן; עם קומבינציה של שלושת הדברים האלה, תחשוב על מדורינום.
  • ילדים מפתחים פריחות אדומות, שורפות סביב חיץ הנקבים [PERINEUM]. נראה אדום ולוהט וגורם לילד להתלונן כל הזמן.
  • רמדיס סיקוטיות מוטבות עם לחות. מדורינום אם רק ישב קרוב לים, הוא ירגיש הטבה.
  • בהשוואה ספילינום הוא הרבה יותר איטי והרסני. שוני בהרסנות שלהם. מדורינום הוא הפכפך, אגרסיבי ורגעי. ספילינום יש גם עיוותים במין; בא ממקרה מיאזמתי עמוק, העובר מדור לדור; מתחיל בגיל מאד צעיר [כלומר הומוסקסואליות] בעוד שמדורינום יכול לבוא מאוחר בגלל כל ההתעניינות המינית שלו. ספילינום נולד כזה ומדורינום נעשה כזה. מדורינום יכול לבצע רצח בהתקף חימה.