|

Conium

(קוניום – CONIUM (Con רוש עקוד

סרטניים בשד

POISON HEMLOCK (רוש עקוד –  צמח רעיל). לפי האגדה הרעילו אתו את סוקרטס.

צמח רעיל זה שימש את היוונים הקדומים "כרעל המדינה" להריגת פושעים. השתמשו בצמח לשימוש רפואי לטיפול בבעיות עור, במחלות של מערכת העצבים והכבד ובגידולים בשד ובסרטן, להרגעת הדחף המיני וכמשכך כאבים.

אזורים:

עצבים, שרירים, בלוטות [שד, שחלות], איברי מין, נשימה, צד ימין, צד שמאל.

החמרה:

לראות חפצים זזיםאלכוהול, הרמת זרועות, אחרי מאמץ, פציעה, לילה, מין יותר מהרגיל, אוננות, הצטננות, התאפקות, פרישות (מינית), זקנה, שכיבה עם הראש נמוך, הסתובבות במיטה, הפנית עיניים, אור, כאשר אוכל, חלב, שלג, אויר צונן, עמידה, תנועה.

הקלה:

להרשות לאיבר להשמט למטה, תנועה של האיבר הפגוע, לחץ, צום, חשכה, הליכה, ישיבה, תנועה נמשכת.

גרעין:

  1. שיתוק הדרגתי בכל הרמות. איטיות וקפדנות. אדם חומרני.
  2. מכבה אורות. סלידה מחברה.
  3. מחלות ממאירות של הבלוטות.
  4. כאב ונפיחות של השדיים לפני וסת.
  5. מחלות מדיכוי/הדחקה של תשוקה מינית או מהתאפקות.
  6. החמרה מיין ומחלב. תשוקה למלח, חמוץ וקפה.

הטיפוס:

מבחינה רגשית אנשים המצטיינים בהשקפת עולם מוגבלת המוליכה לתחושה של שעמום, לאדישות כלפי רשמים חיצוניים ולדיכאון עם רעיונות מקובעים ואמונות תפלות.

השיתוק הרגשי הזה עלול להיגרם מהפרזה בפעילות המינית או מתסכול מיני. הסובלים ממנו נעשים מדוכאים כאשר הם מאבדים את בני זוגם למין. איבד את הרצון לחיות. מצב של התאבדות סטגנטיבית. [בריאות = רצון, הבנה ויכולת].

מוריסון:

לקוניום יש פתולוגיה עמוקה בהרבה רמות.

במערכת העצבים אנחנו מוצאים הפרעות ניווניות רציניות.

ברמה המינית מוצאים ליקויי תפקוד בולטים.

יותר מזה, קוניום היא אחת מהרמדיס העיקריות למאבק בממאירות ומצבי טרום-ממאירות.

התלונות של קוניום מתחילות בהתקדמות איטית. תכופות הפציינט לא מסוגל להגדיר בדיוק את היום בו התחילו הבעיות. הפתולוגיה באופן כללי נובעת משיתוק מתקדם או התקשות מתקדמת המובילה לכיוון ממאירות.

ויטולקס האיר את המהות הרגשית העמוקה של הרמדי אשר אח"כ עובדה ע"י לואיס קליין מוונקובר. הפציינט הטיפוסי הוא פרקטי, ארצי וחומרני. הפתולוגיה המנטלית מתרחשת מסוג של התקדמות איטית של "התקשות" [INDURATION] של המוח. הפציינט מפתח שיטחיות רגשית או קשיחות אשר לבסוף מובילה לאדישות ודיכאון. ברמה המנטלית אנו רואים רעיונות מקובעים ואמונות טפלות. לבסוף יכולים לראות התדרדרות מנטלית מתקדמת, שכחנות וסניליות.

סימפטומים מובילים:

* שיתוק הדרגתי וחולשה עם התקשות:

מנטל: חולשה הדרגתית של הזיכרון, חוסר חדות של כל החושים.

רגשית: אדישות וקשיחות, חומרני עם משיכה גדולה לעולם החומרי. בגלל חומרניות זו, קוניום סובל לאחר מכן מאיבוד של שותף למין (בן-זוג). [בשבילו זה כמו איבוד קניין].

פיזית: התקשויות וגידולים, מחלות ממאירות.

מנטל:

  • שיתוק הדרגתי עם התקפה איטית ולגבי רוב האיברים מבלי שיובחן. "הם רק ידברו על הירידה האיטית הזו אחרי אחד או שני מעקבים, אחרי שהם למעשה חוו התרוממות באנרגיה שלהם ובמצב הכללי שלהם. זוהי בד"כ רק חוכמה שלאחר מעשה, אחרי שהם מקבלים קוניום, שהם רואים עד כמה היו מוגבלים ועד כמה הם עכשיו יותר חופשיים וספונטניים". [התהליכים הם איטיים, כעין ניוון איטי ולא שמים לב שהם ברמה נמוכה של אנרגיה].
  • אנשים סגורים רגשית, שטוחים או קשים.
  • קהות מנטלית או בלבול – "ערפול מוחי".
  • "מיעוט של סימפטומים ברמה הרגשית וסוג של הפנמה/הסתגרות. הפציינט לא מוכן לשתף פעולה…חוסר טווח רגשי ומנטלי מוביל לחוסר בביטוי רגשי ומנטלי. כמות התגובות הרגשיות והמנטליות, היא איננה בפרופורציה למה שהיית מצפה מההיסטוריה שלהם. אתה יכול לראות שבעבר הפציינט סבל מכמות עצומה של רגשות. אתה תראה שבעבר היה ביטוי רגשי הרבה יותר משמעותי מאשר עכשיו כפי שהוא מבטא לפניך".
  • "הסתגרות הדרגתית בסופו של דבר מביאה לבדידות ואפילו לסלידה/דחייה מחברה. הפציינט באופן הדרגתי נעשה יותר ויותר מבודד ולכן איננו מתלונן על מחסור בחברה".
  • דיכאון. חרדה, היסטריה, עצבות, הכל מדיכוי של האינסטינקטים המיניים [אחרי גירושין או מוות של בן הזוג].
  • "הסתגרות הדרגתית מובילה לקשיחות/קפדנות ואפילו להתנהגות פולחנית ומשועבדת, במיוחד קפדנות בקשר לדיאטה ולבריאות. הם מפתחים מושגים קפדניים/קשוחים בקשר לבריאות ולדיאטה. אז הם מצמצמים את הדיאטה שלהם ועומדים בכך ללא כל קושי". [הקפדנות בקשר לדיאטה נותנת להם ביטחון להתמודד עם חרדות בקשר לבריאות].
  • "סוג של שביעות רצון עצמית ממצבם. יש להם והם מביעים פחות חרדה בקשר למצב, מאשר הרקע שלהם מציע שהם יהיו. הם אפילו יכולים להפגין חוסר מוחלט של חרדה כאשר הם ניצבים בפני עתיד בלתי ברור ופרוגנוזה עלובה בקשר לפתולוגיה שלהם. בראיון הראשון הם בודאי לא ייחסו לעצמם חולי מנטלי או רגשי, או אפילו מגבלות ברמות הללו. רוב הפציינטים קוניום גאים ביכולת שלהם להיות רגועים, ואפילו מאורגנים, הן מבחינה פנימית והן מבחינה חיצונית, כאשר הם ניצבים בפני סיטואציה טעונה מבחינה רגשית".
  • "מתחת לרמדי הנוכחית ישנן רמדיס אחרות יותר משמעותיות, כמו פוספורוס, אבל למעשה בעיקר טוברקולינום…קוניום הוא לטוברקוליניום כמו שתויה היא למדורניום…קשר בין סרטן ומחלת השחפת או המיאזמה. עם קוניום יכול להיות שנראה בעבר חיים או סגנון חיים סוער, אבל החלשות של הויטליות של האדם כמו שהפתולוגיה של קוניום מפתחת". [קוניום היא רמדי קונסטיטוציונית של טוברקולינום. אדם שסבל בעבר מהרבה דלקות ריאות ובעיות נשימה ותמונה של טוברקולינום והיום הוא במצב של חולשה ואדישות – אפשר לחשוב על קוניום].
  • "חוסר תשוקה מינית…זה רגיל לשמוע: "מין הוא לא בעדיפות"…אחוז גדול של נשים, שהגיבו בהתרפאות מקוניום, היו לסביות. לכל הנשים הללו היתה היסטוריה של חוסר הצלחה במערכת יחסים עם אנשים בזמן כלשהו ובד"כ נעשו לסביות אחרי זה. כולן דיווחו שהאינטראקציה המינית שלהם עם האנשים לא היתה נעימה והשתמשו במילים כמו "כואבת" ו"לא נעימה" כאשר הן תיארו אותה. לנשים הטרוסקסואליות יכולה להיות הרגשה כזו גם כן".
  • משיכה גדולה לעולם החומרי משתנה באיטיות לאדישות [במיוחד על חשבון העצבות]. "דואגת מעט מאד לדברים, עושה קניות חסרות תועלת, מבזבזת או הורסת אותם". [יחס הפוך בין רגשות למשיכה חומרית – ככל שמתרחק מביטוי רגשי, הוא נעשה יותר חומרני. אנשים בריאים נהנים מקשר רגשי ואנשים חולים נהנים מקשר חומרני].
  • דחייה מחברה או מתנהגת בזרות במשך המחזור.
  • "צער נגמר בשיתוק או אימבציליות".
  • סלידה מאור. חשכה מקילה. אוהבת ללבוש בגדים כהים, מתלבשת כאילו מתאבלת. מעדיפה צבעים כהים, אפילו רק שחור.
  • אמונות טפלות, סניליות.

כללי:

  • החמרה בהתחלת תנועה [3]. הקלה בתנועה נמשכת [3]. [כמו רוס טוקס].
  • הקלה מלחץ [3]. החמרה בשפשוף [3].
  • החמרה בזמן שיושבת [3]. החמרה בשכיבה [3].
  • החמרה כללית מדיכוי/הדחקה של תשוקה מינית [התאפקות] גורמת לחרדה, עצבות, זקפה, בעיות מנטליות (שכחנות, אמונות תפלות), בעיות רגשיות (קושי בביטוי של רגשות, אפטיה), מחלות פיזיות (מחלות ממאירות).
  • "דיכוי/הדחקה של תשוקה מינית מובילה לקוניום:
  1. אובדן בן-זוג ["אלמנה ואלמן עם הדחקת תשוקות מיניות"].
  2. מחלה של בן-הזוג.
  3. פחד מאידס.
  4. סיבות דתיות[כמרים, נזירות וכו', אשר מדכאים את האינסטינקטים המיניים שלהם כתוצאה מאמונה דתית].
  5. רעיונות מקובעים ["סקס הוא חטא"].
  6. סיבות רוחניות [אנשים המקדישים את עצמם לחלוטין להתפתחות רוחנית ופיוס ולכן מוותרים על סקס].
  • זקנה בטרם עת.
  • מחלות של הבלוטות, נטייה לממאירות, לסרטן.
  • גידולים או התקשויות של הבלוטות, יכול להיות גירוי של הבלוטות.
  • ממאירות או היסטוריה של סרטן השד או סרטן אחר.
  • החמרה מיין, חלב. תשוקה לקפה, לדברים מלוחים וחמוצים.
  • בעיות תקופת המעבר: סחרחורות והסמקות של חום וזיעה כאשר הולכים לישון [כאשר סוגרת את עיניה].
  • חולשה בבוקר במיטה [2]. רועדת, מוקל אחרי ארוחת בוקר [2].

פיזי:

  • סחרחורת מוחמרת בשכיבה, בהסתובבות במיטה ורדימות או נוקשות של הצוואר [גרון חיצוני].
  • דלקת ערמונית או ערמונית [פרוסטטה] מוגדלת עם קשיים בהשתנה [מאמץ יתר, זרימה לא רצופה, כאב ראש והזעה ממאמץ יתר].
  • פוטופוביה, דימוע עם פוטופוביה. עפעפיים כבדות, שוקעות כלפי מטה, החמרה בצד החיצוני.
  • כאב ונפיחות של השדיים לפני מחזור. החמרה בהליכה או בקפיצה.
  • התאמה איטית, קשור עם סחרחורת. החמרה בהפניית הראש.
  • שיעול יבש קבוע במיטה, חייב להתרומם לישיבה.
  • התנפחות של הקיבה והבטן אחרי חלב.

 

מיאזמה קרצינוזינית. זוהי תרופה שיכולה לצמוח על תרופות קונסטיטוציוניות, לכן מספיק שנראה סימפטומים ראשונים של קוניום כדי שיהיה בכך אינדיקציה לתת אותה.

הבעיה היא שבד"כ רואים בשלב ההתחלתי את הסימפטומים של הרמדי שמתחת ולא חושבים על קוניום. לכן, מספיק שיופיע סימפטום מפתח אחד של קוניום כדי לחשוב עליו.

אם תרופה זו תינתן בזמן תוכל למנוע הופעת סרטן.

סימפטומים חזקים לקוניום:

פלפיטציות בזמן צואה, התעוררות מהזעות בלילה וגלי חום עם סחרחורת.

כל שינוי באישיות או בפונקציה של האורגניזם לאחר אובדן של בן-זוג.

בעיות פרוסטטה לאחר מצב כזה.

כל סוג של גידול.

התחלפות שלשול ועצירות.

כל בעיות רחם או שד.

התנהגות קפדנית יותר, דיכוי של יצר המין עקב אי יכולת של בן-הזוג לתפקד או אובדנו.

הימנעות ממניעים דתיים [FIXED IDEAS] – מין הוא חטא ולכן מדכא את יצריו.

התקשות בלוטות אחרי אובדן בן-זוג ואפילו תופעה כרונית של שעורה בעין.

ד"ר שנקראן:

רוש רעלי [HEMLOCK]  נעשה מפורסם בהיסטוריה בגלל הפילוסוף הגדול סוקרטס שהומת ע"י המשקה הזה. אחרי ששתה את הרעל הוא הספיק לתאר את הרגשתו ותלמידו פלאטו כתב תיאור גרפי וזה נשאר אחד התיאורים הטובים של תרופה, משווה לפרובינגים של הנמן.

לקוניום יש תחושות עולות: הרדימות והשיתוק עולים מהרגל, הנזלת עולה מהגרון וכו'. יש לה סחרחורת המוחמרת ע"י התנועה הקלה ביותר כמו תנועת ראש או עיניים. זה בקומבינציה עם הרעידות שלה, הליכה לא יציבה, חולשה מתקדמת וכו' עושים את הרמדי מתאימה בצורה אידיאלית למצבים של גיל זקנה.

קוניום היא רמדי לתלונות המקושרות עם דיכוי של תשוקה מינית בגלל פרישות [דתית] או גורמים אחרים. נראה שיש לה השפעה ספציפית על הבלוטות, במיוחד על בלוטות השד, יעילה בפגיעות לבלוטות אלו וזוהי רמדי ידועה היטב לפגיעות/נזק של השדיים.

קליני:

אטקסיה, ליקוי בעיצוב [DYSPLASIA] הצווארי, CERVICITIS – דלקת צוואר הרחם, שיעול, שיטיון, דיכאון, בלט עין, HYPERTHYROIDISM – יתר פעילות של בלוטת התריס, אימפוטנציה, LYMPHOMA – גידול ברקמת הלימפה, ממאירות, טרשת נפוצה, הפרעות עצביות ניווניות [NEURO-DEGENERATIVE], פליטה מוקדמת, דלקת הפרוסטטה, סניליות, ליקויי תפקוד מיניים, דלקת הוגינה, סחרחורת.

רפרטורי:

MIND:

סלידה מחברים במשך ההריון[2/1], סלידה מחברה בזמן וסת[2], בלבול אחרי מנוחת צהרים[3], מכבה אורות[3], איש ריב ומדון מתחלף עם דיפרסיה שקטה[2/1], עצבות מהתאפקות[3], אמונות תפלות[2], בוכה כאשר היא לבד[2].

סחרחורת:

סגירת עיניים מקילה[2], בעליה במדרגות[2], מתנועת העיניים[2], מסתובבת כאילו המיטה מסתובבת[3], כשמסתובבת במיטה[3], כשמזיזה את הראש במהירות[3].

ראש:

כבדות כשיושב ומכופף את הראש[2/1], תחושה של רדימות במוח בבוקר[2], כאב אחרי הדחקה של תשוקה [2, PULS].

עיניים:

קטאראקט מחבלה[2], בעת אור ללא דלקת[3].

ראיה:

התאמה/הסתגלות איטית[3], רואה נקודות שחורות כשהעיניים סגורות[2], עם סחרחורת[2], חפצים נראים אדומים[3]. EXOPHTHALMUS  – בלט עין.

אף:

כאב בשורש האף לפני וסת[2/1]. חופר באף עם האצבע.

פנים:

חיוורים אחרי כעס[2/1]. סרטן של השפתיים, במיוחד אצל מעשנים.

גרון:

נטייה קבועה להיות נפוח בזמן שהולך הרוח[2/1].

קיבה:

נפיחות אחרי חלב[2/1], גיהוקים חמוצים בלילה[2], צרבת בערב כשהולך למיטה[2].

בטן:

נפיחות אחרי חלב[2/1].

רקטום:

קור בפי הטבעת בזמן צואה או גזים[2/1].

שלפוחית השתן:

דחף לא יעיל להשתין עם כאב ראש[3/1]. שיתוק של השלפוחית. השתנה מופרעת בגלל הלחץ, ואחרי שנרגע הזרם ממשיך בקלות.

איברי המין הגבריים ופרוסטטה:

פליטת זרע עם רגשות חזקים[3], בזמן שמלטפים נשים[3], בזמן מחשבות ניאופיות[3].

 פליטה [EJACULATION] לפני הזמן, אפילו בזמן המשחק המקדים. אימפוטנציה. דחף מיני גבוה. פרוסטטה מוגדלת או סרטן הערמונית. משקל או כבדות מורגשת במעטפת [CHIM, SEP]. הפרשת פרוסטטה. סרטן או גידולים באשכים, בפרוסטטה.

איברי מין נשיים:

התקשויות מפציעות[2/1], גירוי בוגינה בזמן וסת[2], כאבים ושורף למטה ברחם אחרי וסת[2], עם דחף לצואה[2]. סרטן או גידולים ברחם, בשחלות. זיבה דמית או חריפה.

שיעול:

קבוע בלילה[2], יובש במעברי האוויר מנקודות יבשות בלוע[3], בזמן הריון[2], בלילה[2/1], מוכרח לשבת כשמתפתח שיעול[3].

חזה:

סרטן בשד מהתאפקות[2], מלאות בשדיים בזמן וסת[2/1], חלב קלוש הרבה אחרי גמילה[2/1], כאב בשדיים לפני וסת[3], עם כל צעד[2/1], נפיחות בשד בזמן וסת[2].

סרטן בשדיים, קשה, ותכופות עם גושים לימפטיים בבית השחי. היסטוריה של סרטן השד. נפיחות ומתיחות של השדיים לפני מחזור. גירוי של השדיים.

שיעול מוחמר בשכיבה ראשונה ומכריח את הפציינט לשבת. שיעול מדגדוג או מיובש של הגרון.

צוואר:

בלוטות צוואריות קשות ונפוחות. זפק בולט.

גפיים:

חולשה מתקדמת אפילו לנקודה של שיתוק [CAUST], בד"כ מתחילה בירכיים או ברגליים. אטקסיה. קושי לקום מישיבה שפופה. חוסר תחושה.

שינה:

נדודי שינה מהזעה[3], מתעורר מהזעה[3/1]. [כמו פוספורוס].

הזעה:

במשך היום כשסוגר את העיניים[3/1], בשינה אפילו כשסוגרת את העיניים[3, CARB AN].

עור:

פריחות אדמדמות בזמן וסת[2/1].

כללי:

נעשה קר ברגליים[2], חבלות בחלקים רכים[3], שינה ארוכה מחמירה[2], רעידות בבוקר לפני ארוחת בוקר[2], אחרי ארוחת בוקר מוקל[2], אחרי צואה[3], יין[2/1], חולשה, אויר פתוח מקל[3].

אוכל:

דחייה: לחם[2].

תשוקה: קפה, דברים מלוחים, חמוצים, חומץ.

החמרה: חלב, יין, אוכל קר.

הקלה: אוכל חם, יין.

השוואה:

SEP, PH-AC, COCC, CARB-AN, CAUST.

המחלות המטופלות:

  • לטיפול בבלוטות מוגדלות, למשל: גידולים סרטניים, בפרט בחזה.
  • במחלות עצבים עם שיתוק הדרגתי של השרירים מכפות הרגליים כלפי מעלה. שיתוק זה עשוי להיות מלווה ברגישות לאור.
  • בסחרור המחמיר בשכיבה ובהפניית ראש.
  • בכאבי שדיים לפני וסת ובמהלכה וכן בהריון.
  • בפליטה מוקדמת ובבלוטת ערמונית מוגדלת.

טיפול עצמי:

כאבי שדיים בגלל נפיחות

שדיים רגישים למגע, כאב חד בפטמות, רצון עז ללחוץ את השדיים ביד, הרגליים כבדות. נובע משינויים הורמונלים הקשורים לתחילת הריון.

מינון: CH6 כל 4 שעות, עד 5 ימים. [התרופה מוגבלת באוסטרליה ובניו זילנד].