Fragaria Vesca - הומאופתיה לעם

תות בר

הצמח: Fragaria Vesca

משפחה: ורדיים / ורדניים (Rosaceae)

טינקטורה: הפרי הבשל עם השורשים

תות שדה[1] הוא עשב רב-שנתי המורכב משושנת עלים צפופה וגבעול מקוצר ומעוצה במקצת, במיוחד בחלקו התחתון הנמצא בקרקע, הנקרא "כתר".

תות השדה הוא פרי מדומה מבחינה בוטנית. הפרי אינו אלא מצעית מפותחת יותר, שציפתה עסיסית וצבעונית, ושקועות בה אגוזיות (פרי קטן ויבש) קטנות רבות, שהן הפירות האמיתיים. פירות חד זרעיים אלה הם גם הזרעים של תות השדה.

לפרי המדומה צורות שונות – דמויות לב, חרוט, או כליה, פרי רחב ופחוס ועוד.

תות השדה התרבותי – Fragaria ananassa, הוא תוצר הכלאה בין v.virginiana הגדל בר בצפון אמריקה לבין המין f.chiloensis הגדל בר בדרום אמריקה.

המין f.vesca שפריו קטן, גדל בר ביערות האקלים הממוזג, באירופה ובאמריקה, ויחסית לשאר מיני תותי הבר, הגדלים על גדות יבשים וסלעיים, הוא גדל באדמה עשירה יותר.

הצמח פורח במאי ויוני ונושא פרי ביולי-אוגוסט. בחודשי החורף הצמח נכנס לתרדמת חורף חלקית, והוא רגיש להשפעות תנאי הסביבה, ובמיוחד לשילובים שונים של טמפרטורה ואורך יום.

הפרי נלקט למאכל כבר בתקופה העתיקה, ולקט זה נמשך עד היום. הוא אף מגודל כצמח חקלאי, בעיקר בגינות בית. בערכיו התזונתיים דומה הפרי לגזר: הוא מכיל 89% מים, 0.7% חלבון, 0.4% שומן, 8.7% פחמימות ו-34 קלוריות ל-100 גרם; מעט קרוטין וכמות ניכרת של ויטמין C.

הפירות עשירים בזרחן ובברזל ומתאימים לאנשים אנמיים.

קלינית

מיימת, לשון תותית, התנפחות של הלשון, פריחות דמויות אורטיקריה, שושנה, קלקול המרה, אבעבועות קור, פרכוסים, זיבה, Sprue[2], תולעים (Tapeworm), תלונות אחרי גמילה מהנקה.

מתאימה כשטיפה לפה כואב, כעוצרת דימומים (למשל של הוסת, וכן למקרים של שלשולים או דיזנטריה שמלווים בדם), להתנפחות של הטחול, לסוגים רבים של פריחות וכן להבהרת גוון הפנים. כמו כן היא מונעת היווצרות של אבנים בכליות ומסירה פלאק מהשיניים.

התגובה האלרגית

הזרעים יכולים לגרום לגירוי חמור אצל אנשים עם בעיות מעיים והם מפורסמים גם בתגובה האלרגית שהם גורמים לרגישים אליהם. התגובה האלרגית כוללת חנק. עלפון. התנפחות – במיוחד של הלשון (לשון תות-שדה), הקאות. קוליק אלים. פרכוסים ואפילו מוות.

רפואה עממית והרמדי

בעבר אכילה חופשית של הפירות שימשה לטיפול בבעיות אבניות למיניהן:

טיפול באבנים בכליות ובהתקשויות סידניות.

מיץ התותים ממיס את גושי הפלאק שנוצרים על השיניים מבלי לפגוע בהן, ובכך משמש לניקוי שיניים שצבען השתנה.

בעלים המיובשים (תה תות) יש חומר שעוצר דימומים במתינות על ידי כך שהוא מכווץ כלי דם, ויש לו גם אפקט מרענן, מרגיע ומחזק. כמו כן שימש כחומר מכווץ במקרים של שלשולים ודיזנטריה.

הרמדי מייבשת את חלב האם אחרי הלידה – חליטה מהשורש שימשה נשים מניקות שרצו לגמול את תינוקיהן כדי ליבש את החלב בשדיהן. החליטה גורמת להקטנת גודל השדיים ומייבשת את החלב.

הפרעות בעיכול – אנשים עם קיבה רגישה אינם מסוגלים כמעט לאכול תותים מבלי לסבול מסימפטומים של הפרעות בעיכול. הסימפטומים מגיעים לשיאם בהתקפים חמורים למדי.

הפרי חומצי ואנשים שסובלים מהפרעות בעיכול ינזקו מהתותים ויסבלו אח"כ מצרבות, כאב ואפילו פריחות.

משלשל – העלים, הגזע והשורשים גורמים לשלשול ולכן שימשו לטיפול בשלשולים. זוהי רמדי טובה במיוחד לילדים שמשלשלים עם חולשה של המעיים ודיזנטריה וכן לטיפול בטיפוס המעיים.

לרמדי יש גם פעילות קלה על הכליות ושלפוחית השתן והיא יכולה לעזור לטיפול ב- catarrhשל שלפוחית השתן (?) ובהפרשות מהוגינה בילדים שסובלים מחזירית. מתאים גם לטיפול בהפרשות מהוגינה אצל נשים היסטריות.

השורשים משתנים ועוזרים לטיפול בכאבים במתן שתן, גונוריאה וכדומה.
מקילים על הסבל מארטריטיס וראומטיזם, וכן מונעים התקפים של גאוט
התות הוא מקור מצוין לויטמין C, ולכן משמש לטיפול בצפדינה.
אם משפשפים את התות על פני העור הוא ילבין את העור, וירגיע כאבים כתוצאה מכוויות שמש.
מיץ התות משמש לטיפול בעיניים מודלקות, ויסיר מהן את הדוק/העור שמתחיל לגדול עליהן.
מפיקים ממנו שיקוי עדין לכבד, ויש לו אפקט אנטיבקטריאלי.
משמשת לטיפול בטפילים ותולעים.
מתאימה למקרים של שבץ שנראה כאילו החולה עומד להחנק.
לשון התות היא אינדיקציה לרמדי.

מקרה קצרצר של תגובה לתותים (Millspaugh)

בתקופה שבה היה איום של פריצה מגפת אבעבועות שחורות בעירי, הגיעה לקליניקה שלי מטופלת שהציגה את התמונה המלאה של ההשפעה המחלה של הפרי.

אשה צעירה מכוסה בקפדנות בצעיף, קראה לי בבהילות יום אחד השכם בבוקר. היא התיישבה וכאשר הסירה את הצעיף פנתה אלי בארשת מפוחדת וביקשה לדעת האם היא סובלת מאבעבועות שחורות.

פניה היו נפוחים, בעלי גוון אדום-כחלחל, ומכוסים בפריחה עם דימומים קטנים (פטכיות) שהיא אמרה שמכסה גם את כל גופה, אך מתרכזת במיוחד בפנים ובמרכז הגוף. היא סיפרה שהיא מרגישה חלשה במקצת ושהיא סובלת גם מעט מבחילה. היא גם היתה נפוחה (במיוחד באזור הבטן), והדיבור שלה היה נוקשה במקצת ובדיקה הראתה שהדבר נובע מכך שהלשון תפוחה.

למרות שהיה חורף שאלתי אותה האם אכלה תותים והיא סיפרה שחברה שלחה לה קופסא גדולה והיא אכלה אותה כל הלילה יחד עם חברתה…….

היות ותיארתי לעצמי שזו כבר שיא התגובה, ביקשתי ממנה לא לאכול דבר ביממה הקרובה ולא נתתי לה רמדי כדי שאוכל לצפות בסימפטומים. באחה"צ של אותו היום העור היה חם ונפוח, והמטופלת היתה צמאה, חסרת מנוחה ולא הצליחה לישון הרבה באותו הלילה. ביום שלמחרת הפריחה כבר החלה לחלוף, התאבון חזר וחוסר המנוחה פסק. וביום השלישי הופיעה התקלפות מרובה מאוד של העור והעור נראה כמו אחרי התקף שנית קשה.

ג'נרליטיס

התנפחות של כל הגוף, התנפחות של כל הגוף עם התעלפות.

תשישות מוחלטת.

עוויתות / פרכוסים.

אלרגיה לתותים / הרעה מאכילתם…….

פנים

הפנים בעלות גוון אדמדם-כחלחל.

לפנים ארשת כחלחלה (כאילו שהן כחולות ממכות).

פה

הלשון נפוחה כך שהיא תלויה החוצה מהפה.

לשון תות שדה (תותית)

פלאק (Tartar) על השיניים.

צוואר

הצוואר נפוח מאוד, עם ורידים דקים.

בטן וקיבה

הקאות מקילות.

הבטן והקיבה נפוחים.

קוליק אלים.

רקטום

תולעים.

שלשול.

שתן

משקעים סידניים בשתן (אבנים בכליות)

גברים

הפרשת זיבה ניצתת מחדש לאחר הפסקה ארוכה.

נשים

השדיים קֵטנים והחלב מתייבש (השפעה של השורש ולא של הפרי).

נשימה

התקפים של חנק, המזכירים שבץ.

לב

דופק לא סדיר וחלש.

כשל של פעילות הלב שמשאיר את החולה חלש וחסר חיות (מוות מגיע מאוחר יותר).

גפיים

אבעבועות קור.

אבעבועות קור שמורעות במזג אוויר חם!

עור

פריחה עם דימומים נקודתיים (פטכיות).

שושנות.

פריחות דמויות אורטיקריה.

חום

זיעה שופעת דביקה וצמיגה.

Apis, Ars, Crat, Hydr-ac

רובריקות

Mouth; DISCOLORATION; redness; strawberry tongue, papillae prominent

Mouth; SWELLING; general; tongue

Teeth; TARTAR

Abdomen; DISTENSION; general

Rectum; DIARRHEA; general

Rectum; WORM, worms; taeniae, tapeworms

Urine; SEDIMENT; renal calculi

Chest; ATROPHY; mammae

Chest; MILK; absent

Extremities; CHILBLAINS; weather, in hot

Skin; ERUPTIONS; petechiae

Skin; ERUPTIONS; urticaria, hives; petechial disturbance or erysipelatous eruption, with

Skin; ERYSIPELAS

Generalities; FOOD and drinks; strawberries; agg.

Generalities; FROSTBITE, being frozen, ailments from – כוויות קור

Generalities; INFLAMMATION; general; chronic; joints, arthritis deformans

Generalities; SWELLING; general

Generalities; DROPSY; external

Generalities; WEANING, ill effects of

*הסיכום לקוח ממילספוג', אלן, קלראק, ג'וי לוקאס ואחרים.

תות שדה (דומה ביותר…)

רפואה עממית:

אכילת תות שדה משמשת תרופה נגד חולשת עצבים, אנמיה, חוסר תיאבון, הפרעות במעיים, ניקוי הקיבה, דם מזוהם, מחלות הכבד וחיזוק השיניים, נגד הפרעות סדירות במחזור. ערכו רב גם במחלות הערמונית (פרוסטטה), אשכים ושחלות.

שתיית תה מעלי תות הנה תרופה נגד הצטננות, שפעת, שעלת, אסטמה, דלקות בגרון והפרשה רירית מופרזת מהאף.

ברפואה העממית, נעשה מיצוי מהעלים, מהשורש או מהפרי הבשל או הבשרני. הפרי מומלץ לשטיפה של פה כואב, כעוצר דימום של הוסת ועוצר זרימה של דימום, לנפיחות של הטחול, למיני פריחות רבים.

תות טרי משמש מלבין שיניים מצוין. יש להחזיק את מיץ התות במשך 5 דקות לפחות על השיניים ואחר כך לשטוף את הפה במים חמים, בהם הומסה מעט סודה לשתייה.

עיסוי הפנים בתות שדה פרוס, מייד לאחר שטיפת הפנים, טוב להלבנת הפנים ולהסרת כתמים מהם.

מבחינה רפואית

עילפון, תחושת חנק כמו בשבץ, עוויתות ומוות, מיימת עם לשון נפוחה. הלשון התותית משמשת כאינדיקציה לשימוש ברמדי.

זיעה דביקה ושופעת.

היו מקרים שבהם התמכרות לתותים החזירה סימפטומים של גונוריאה באנשים שחשבו שהם נרפאו מכך.

פעילות רפואית

משתמשים בעלים, בשורש ובפרי.

תות השדה מכיל חומצה ציסטונית, חומץ תפוחים, חומצת לימון, סוכר, ריר צמחי, פקטין, חומרים ארומטיים נדיפים, סיביים עציים ומים.

יחסית למשקלו, יש בתות השדה יותר ויטמין C מאשר בפרי הדר.

*חומץ תפוחים יעיל לניקוי הכבד וכיס המרה, באמבט הוא טוב להרגעת מתחים, וכן שתייה מבוקרת שלו יכולה למנוע PMS.

תכונות

משלשל מתון
משתן קל
מכווץ רקמות (השורש והעלים)
מעכב הפרשת נוזלים
מונע צפדינה
מדכא ייצור היסטמינים ומזרז פעולת אנטי היסטמינים
טוב לטיפול באבני כליה (הפרי).

העלים והשורשים משמשים לטיפול ב:

אקזמה
שלשול
כאבי שיניים
כיבי עור

[1] ההתייחסות לתות שדה הנה לגבי החומר הבוטני בלבד. אך יש לציין כי למרות השוני הבוטני המתבקש בין סוגי התותים (תותי הבר השונים, והתותים המתורבתים) יש להם איכויות רפואיות דומות.

[2] ליקוי בספיגה של מזון בגלל מחלה של המעי הדק. ספרו של אזורים טרופיים מאופיין בשלשול, בדרך כלל צואה שומנית, דלקת בלשון, אנמיה, איבוד משקל ונשירת שיער.