נקעים

נקע הוא פגיעה ברקמה הרכה שמסביר למפרק, הגורם לשרידים, למיתרים ולגידים להימתח או להיקרע. מיתר הוא רצועה של רקמה סיבית, אשר קושרת את העצמות יחדיו. גיד הוא רצועה סיבית, אשר מחברת את השריר לעצם. הנקעים הנפוצים ביותר מופיעים בקרסוליים, באצבעות, במרפקים ובברכיים. מכיוון שנקע מלווה תמיד בהלם, טול מיד מינון של עטשנית. עטשנית שולטת על ההלם כמו על הדימום ברקמה, וייתכן שלא יהיה צורך בתרופות נוספות. יחד עם זאת, אם ההחלמה נעצרת לאחר יום בערך, הפיגם יעזור. פיגם פועל על גידים ומיתרים קרועים ומעוקמים, וכן גם על מעטפות עצם חבולות.

כאשר נקע גורם למיתרים להפוך חמים, נפוחים וכואבים, אוג ארסי (Rhus toxicodendron) יעזור. תרופה זאת מכונה, לעתים קרובות, תרופת "השער החלוד". האדם, הזקוק לתרופה זאת, חש, שהוא חורק בתנועה הראשונה וטוב יותר לאחר הגמשה. אוג ארסי, כמו פיגס, הוא תרופה טובה, הניתנת לאחר עטשנית, כאשר זו מסיימת את פעולתה. תה לברדור (Ledum) כאשר יש נפיחות רבה, והמפרק הפגוע קר וקהה, אולם התחושה משתפרת, כאשר מניחים עליו משהו קר. פעולות הגיוניות הרם את החלק הפגוע. הנח קרח או תחבושת קרה על הנקע על מנת להפחית התנפחות וכאב. מרח תכשיר עטשנית כחבישה לחה, וחבוש חזק לשם תמיכה.

צעדים לעזרה־ראשונה	סימנים כלליים	תרופה
עסה את האזור הפגוע בעדינות עם שמן עטשנית או תמיסת עטשנית, אולם רק על גבי עור בלתי סדוק. הרם את החלקים הפגועים. במהלך 24השעות הראשונות, הנח קרח או תחבושת קרה על האזור הכואב, על מנת להפחית את ההתנפחות והכאב; לאחר מכן חמם את האזור הפגוע. עטוף את האזור הפגוע בתחבושת גמישה, לשם תמיכה.	הלם מהפגיעה דימום ברקמות	(Arnica) עטשנית (לשימוש פנימי או תמיסה)
	המפרק הפגוע נפוח, מתוח, כואב החמרה בעת תנועה	דלעת נחש לבנה (Bryonia)
	המפרק הפגוע קר וקהה התנפחות רבה	תה לברדור (Ledum)

סימנים כלליים	תרופה
לאחר עטשנית מפרק חם, נפוח וכואב תחושה של "שער חלוד"; תחושה חורקת בתנועה הראשונה, המשתפרת לאחר מספר צעדים	אוג ארסי (Rhus toxicodendron)
לאחר עטשנית גידים או מיתרים קרועים והרוסים מעטפת עצם חבולה החמרה במזג־אוויר קר ולח	פיגם (Ruta graveolens)
לאחר עטשנית ופיגם, במידת הצורך פגיעה בגידים, במיתרים ובמעטפת העצם	(Symphytum) סינפיטון (לשימוש פנימי וכתמיסה)