המיאזמות – סיפיליס

2. סיפיליס (syphilis; lues) עגבת –

זמן הדגירה של המחלה עצמה הוא 3 שבועות, אך המיאזמה מתחילה מרגע ההידבקות. הכוח החיוני, שתפקידו להגן על הגוף, זורק את המחלה החוצה, לפריפריה, בצורת chancre (פצע בצורת כיב על אבר המין) ופעולה זו משחררת את האברים הפנימיים. כשנותנים טיפול מדכא, מחדירים למעשה את המחלה עמוק לתוך הגוף. שוב מנסה הכוח החיוני להוציא את המחלה, הפעם דרך פריחה בעור, ושוב הטיפול התרופתי (ע״י שימוש במשחות וכו׳) מדכא את הסימפטום ודוחף את המחלה לרבדים עמוקים יותר.

המחלה המופנמת תוקפת את מערכת העצבים, כלי הדם והלב. שוב משתמשים אשפי האלופתיה בפעולת הדיכוי וגורמים להתקדמות המחלה לשלב של יצירת־כיבים (בעור, בעצמות, בכבד ובכלי הדם הגדולים). מכאן ואילך המיאזמה מושרשת כה חזק, עד שהיא מלווה את הקורבן עדי קבר. אחת מתופעות הלוואי של מיאזמה זו היא ההתמכרות לאלכוהול או לסמים.

ילדים שנולדים עם המיאזמה הזו ייטו יותר למומי־לידה (למשל, חור בלב, חסימה במעיים, או דפורמציה של קשת החיך) שמצריכים ניתוח בגיל צעיר. הילד נוטה לדחוף את ראשו עמוק לתוך הכר. סימן אופייני אחר (אם כי לא פאתולוגי) הוא צמיחת השיניים הקדמיות עם משורית בקצה, או שיניים צרות עם רווחים ביניהן וחריצים בקצה (תופעה הנקראת Hutchinson’s teeth).

בין הסימפטומים המאפיינים את המיאזמה אצל המבוגרים: הפרשות־יתר מהרקמות הריריות (כמו נזלת כרונית), דפורמציות שונות, אנמיה, אבצסים (מורסות), בעיות כבד, אולקוס וכאבי־ראש שמתחילים מגזע המוח ותוקפים בעיקר בלילה. הכאבים מתחילים, או מחמירים, בעקבות מאמץ פיזי או מנטאלי. נטיה להסתיידות עורקים וללחץ־דם גבוה. הפציינט רגיש מאוד לשינויי מזג־אויר, מצטנן בקלות וסובל משקדים מוגדלים ופוליפים. יש לו כאבים בגולגולת, בעיות של צמיחת שער (אפילו ריסים וגבות), קשקשים כבדים ולחים מופיעים על הקרקפת. איפיונים אחרים הם – הזעת־יתר, נשירת שער, שיניים עקומות ונטיה לעששת, אובדן חוש הריח, חוסר מנוחה (בעיקר בלילה). כל הסימפטומים מחריפים בלילה, ובעיקר בקיץ ובשהייה ליד הים.

במישור האישי, הפציינט אינו יכול לעמוד בקצב החיים. הוא סובל מהאטת המחשבה וזכרון חלש, מפגין ביקורת־עצמית ועקשנות קיצונית. הוא חש כי הוא מאבד את שפיותו או שנהיה משותק בהדרגה. התרופות היעילות ביותר נגד מיאזמה זו הן – syphilinum ו- MERCURIUS.