הוראות שימוש במלחי התא של שוסלר
התנאי החשוב ביותר לשימוש במלחי התא הוא – הכנתם הנכונה. מכיוון שהפוטנציות, בדרך כלל, נמוכות, אין נזק אפשרי בלקיחת התרופה לזמן מוגבל (כשלושה שבועות), אפילו אם הבחירה היתה מוטעית.
המינון תלוי במצב. בדרך כלל מומלץ לקחת 3 פעמים ביום, אך אם המצב אקוטי במיוחד אפשר גם בתכיפות של 5 עד 10 דקות (שיטה קלה היא דילול המלח בכוס מים ולקיחת לגימה קטנה כל מספר דקות). כשיש שיפור, מורידים את התכיפות לפעם בשעה, ואח״כ כל 2 עד 4 שעות, לפי הצורך.
במצבים כרוניים, רצוי לקחת פוטנציה בינונית (D12 או D30) על בטן ריקה או חצי שעה לפני האוכל, פעמיים או שלוש בשבוע. לאחר שחל שיפור או שינוי במצב, יש להפסיק את הטיפול (וגם אם עדיין נשארו סימנים שהמלח לא עזר להתגבר עליהם). בשלב זה רצוי לשנות את המירשם, בהתאם למצב החדש שנוצר.
כששני מלחים (או יותר) נראים כמתאימים, אפשר לקחת אותם לסירוגין. מירווח הזמן מוכתב ע״י חריפות מצבו של המטופל. למשל, במצב אקוטי מאוד, אפשר לתת מלח א׳ בשעה 3, מלח ב׳ בשעה 4, וחוזר חלילה.
יש גם שיטה של ״יריה עיוורת״ שבה מערבבים את כל המלחים יחד – תערובת הנקראת bioplasma ולוקחים במינון אחד. חוץ מהנוחות שבדבר, הטענה היא שאנשים שאכלו בצורה פראית במשך שנים, בוודאי חסר להם הכל, וכך יש "קיצור דרך" למילוי החסר. רוב ההומיאופתים אינם ממליצים על שיטה זו ולא ידוע לי על מחקרים שנעשו בנידון. הדרך הבטוחה ביותר לדעת מה הגוף דורש היא ע״י בדיקה אינדיבידואלית… כך אין טעויות.
הרוקח ההומיאופתי יכול להכין את המלח באבקה, או בטבליות קטנות הנמסות בפה, או בפילולות (כדורים זעירים) או בנוזל. אין זה משנה לגבי יעילות התרופה. מי שיודע שהוא אלרגי לאלכוהול, יימנע מהצורה הנוזלית, שהיא מורכבת על בסיס של כוהל.
הערה: בפוטנציות הנמוכות מותר גם שימוש מקומי (על העור).