| |

Aurum muriaticum natronatum (case)

בעיות זיכרון לאחר סרטן

(בכל המיקרים של וגה רוזנברג, המקרה מוצג לפי דבריו של מקבל הרמדי ולא כקביעה של מצב במקבל).

שגית, אישה צעירה, כבת 30, לדבריה, לאחר סרטן במוח, היא סובלת מבעיות ריכוז וזיכרון.

מגיעה לפגישה עם אימה. דבר ראשון אמרה, כשוגה שאל "האם זאת האמא?: "על תסתכל על הצבע". (שערה בלונדיני ).

* זו התשובה החשובה במקרה > דווקא כן צריך להסתכל על הצבע! (צהוב, זהוב).

תצפית: נפיחות קשה מעל העיניים!!!

מספרת:

אני לוקחת מספר תרופות.

הבעיה לדבריה: "בעיות זיכרון וריכוז לאחר הקרנות: בגיל 3 חליתי בסרטן בעצם החזה (sternum). נירפאתי – עשו לי הרבה הרבה הקרנות [לראש]. המוח שלי נפגע , הזיכרון שלי לא טוב, נכנסת לחדר ושוכחת למה. כל דבר לוקח לי שעות  – אני איטית. דברים נכנסים לי לראש ולא יוצאים, ישנה עם זה בלילה. קשה לי לתפקד בגלל בעיות הזיכרון: חייבת לרשום כל דבר קטן –אחרת אינני זוכרת".

קשיי נשימה במאמץ.

"נולדתי בקיבוץ. כילדה הייתה מטרידה את המבוגרים בשאלות.

זוכרת זיכרונות מגיל שנה ושנתיים. נזכרת בסיטואציה לא נעימה עם אבי. עולה לי זיכרון מהילדות: היינו בגן חיות, שאלתי אותו מה הוא המדף שהזאב שוכב עליו – והוא ענה בקצרה "לא, זה רצפה". כבר אז ידעתי שזה לא בסדר, כשילדה שואלת צריך לתת לה תשובה יותר טובה – Indignation.

זוכרת מדבקות על הקיר באמבטיה מגיל 9 חודשים, מגיל 3 חודשים – זוכרת את הצבע האדום של החולצה של אמא.

כישרון אמנותי מאוד

חמת מזג, מתרגזת מהר.

ניתוח המיקרה:

בהתאם לדברי הבחורה, הרמדי צריכה להיות הרסנית (סיפיליטת), מצב רוחני שבו היא זוכרת את הרחוק ושוכחת את ההווה. זו צריכה להיות רמדי שהמקור הפיסי שלה מסוגל ליצור סרטן.

המראה הפיסית מראה לנו:

FACE – SWELLING – Eyes – Above

GENERALS – CANCEROUS affections

השורש הרוחני שהוא החשוב ביותר הוא

MIND – INDIGNATION

_________________________________

הרמדי היא : Aur-mur-n 9c daily

AUR-m-n

הזהב הזה מאוד ספציפי לבעיות שבהם הדיכוי הרוחני שינה צורה למצב פיסי סרטני. לaur בככל יש בעיות עם זכרון, וזו היא רמדי הרסנית סיפילטית. כידוע לכם, המחלה עצמה – סיפיליס – הורסת את המח  ומח העצמות ובנוסף לכך יש לה איפיונים הקשורים ללב. זהב הוא חומר מאפיין לב מבחינה רוחנית.

על השולחן יש חוברת עם ציור של יהלום וזהב.

[מתערבת: כן, אני אוהבת זהב, ויש לי ילדים זהובים].

Aur-m-n הם אנשים עליזים בד"כ. בהפוך מהכובד המוכר ב AUR. Excessive cheerfulness, and weakness of memory

מעקב מספר 1. מאי 2002

האם קרה משהו מאז תחילת הטיפול?

לדבריה: "לא ממש, אולי קרה ולא ידעתי לשייך:

בהתחלה היו לי כאבי ראש חדים מאוזן לאוזן, כאילו עבר זרם חשמלי באזניים או בראש.

פתאום יצאתי עם התינוק למשך 4 שעות, בבית אני לא קיימת, בחוץ אני חיה. אני הולכת, מטיילת, חנויות, עניינים".

מה היה בפעם שעברה? "סיפרתי את הסיפור של הפגיעה מהאבא ותחושת הכעס על זה: הייתי בת שנתיים וחצי, הלכתי עם המשפחה, עמדנו מול הכלוב של הזאבים ושאלתי את אבא שאלה והוא ענה בגסות.

לא זכרתי את זה בברור לפני כן, אחרי הפגישה נזכרתי. לילדים שלי אני לא עושה ככה.

מאז שהתחלתי בטיפול ההומאופתי – יש יותר שמחת חיים.

[התגובה מהקהל היא: "היא הרבה יותר שמחה, היא לא אדומה היא לא נפוחה. נראית יותר כמו ליידי, אז נראתה כמו בת כפר חמודה].

"כאבי הראש הורגים אותי" .

איך הזיכרון ?

בהתחלה היה יותר גרוע מהרגיל: הייתי רודפת אחרי המוצצים בכל הבית. בהמשך התחלתי אולי למצא שיש יותר פעמים שלא ניזקקתי לפנקס, שנזכרתי בדברים ללא הפנקס. הייתי נכנסת לחדר ולא ידעתי מה רוצה, גם עכשיו לא יודעת -אבל זה כבר לא עניין.

אני גם חסרת סבלנות לחלוטין.

* מסקנה: הרמדי עובדת יפה, אך צריך לעלות פוטנץ כדי ליצור דינמיות. (המיקרה הוא מיקרה חי שנילקח בסמינר, במעקב, רוב הקהל לא היה בדיעה שהרמדי עובדת בכלל, מתוך טענה שהתמונה לא ברורה. מספר אנשים אף אמרו שוגה פשוט מנסה לכפא את דעתו ואינו מוכן להודות בכישלון).

מעקב מס 2: אוגוסט 2002

לוקחת 15C. מתחילת אוגוסט: קצת נשירת שערות, עייפות וחולשה, סחרחורת

לדבריה: "יש שינוי ביכולת להיות אסרטיבית (החלטית ותקיפה) ולהסביר את עצמי.

אם אני יושבת עם אבי- שהוא הנקודה הרגישה שלי, והוא מדבר את השטויות שלו – אני עונה בשקט ומפסיקה את השיחה. כנ"ל עם חמותי. פעם הייתי אומרת משהו מעליב או שותקת. היום אני מסוגלת להפסיק שטויות כאלו – אני אומרת שאני עייפה מידי. אני יותר אסרטיבית.

אנשים שאני לא מכירה ניגשים אלי, שואלים מה אני רוצה או מה שלומי. מישהו אמר שהתשובות שלי הן סופר אינטליגנטיות".

לדבריה, באמצע אוגוסט הרופא הוריד לה אחת מהתרופות: כיוון שהחלו דפיקות לב ותשישות, מיהרו אותה לאישפוז, ל.מ.ר, ובעקבות זאת הורידו לה את הדיגוקסין והעלו את האיקקורט).

כיום מצב הלב יותר טוב. כמובן שלנו כהומאופתים אין שום עניין בתרופות שלה, הגוף הפיסי הוא רק מראה למצב הרוחני.

לדבריה: "היו לי שיפורים בזיכרון. היו לי כל מיני פגישות עם רופאים שונים, בד"כ אני רושמת הכול כיוון שאחרת איני זוכרת כלום, לאחרונה לא יצא לי לרשום – אך זכרתי: למשל הייתי בבדיקת אקו-לב, הרופא הסביר לי את מהות השינויים, ואחרי 5 שעות עדיין זכרתי הכול ועד עכשיו אני זוכרת".

בעלה אומר שהיא יותר סבלנית, וגם הוא נהייה יותר סבלני אליה.  (מה שקורה כשלוקחים רמדי טובה – אנו ממגנטים מציאות שונה מהסובבים אותנו).

לסיכום: זיכרון טוב יותר, גבולות יותר טובים.

זה מקרה מצויין שמדגים את מה שצריך הכי הרבה בהומאופתיה: סבלנות וזמן. אם אלו לא יהיו – לא תצליחו.

מעקב מספר 3. 9.12.002

לוקחת 18c aur-m –n, מזה כחודשיים. באה לבדה, ללא האם.

אומרת: "יש לי פחד במה היום. באופן כללי מרגישה שהשפעת הרמדי היא שטחית  יחסית. בהתחלה היה שיפור רציני, כל מיני דברים נפתחו לי ביכולת המנטלית: "נולד לי פה". ניהלתי שיחות רציניות, הראש שלי היה מסוגל – ועדיין כך – להגיע לפתרונות. למחשבות. לא היה לי את זה קודם. עכשיו זה עדיין כך, אך אין עוד הרבה התפתחויות.

היה לי שיפור בקשיי הנשימה, ולאחרונה יש מעט הרעה, קצת קשה לי לנשום אחרי מאמץ, אך גם זה לא חזר להיות כפעם.

עלה לי קצת הביטחון העצמי. הצלחתי לנסח מכתב שהייתי בלחץ לגביו. אמרתי לעצמי פתאום – תזרקי כל מה שיש לך בראש, וזה יצא, וניסחתי מכתב לשביעות רצוני.

ריכוז –לא טוב מספיק. לפעמים  צועקת על הבן שלי שלא יפריע לי להתרכז, לא יכולה להחליף לקטן חיתולים כאשר הגדול מסתובב סביבו.

עם זאת, נדהמת איך הצליחה לסדר דברים בבנק – דבר שלפני הטיפול לא יכלה ולא חלמה שתוכל לעשות.

הנפיחות ירדה מהפנים.

הבעל אומר: יש שיפור גדול!

לפני חודשיים, בתחילת הפוטנץ 18 חלתה, ולקחה פעמיים אנטיביוטיקה.

  • הערכה: שיפור טוב בהתחשב במצב, בשלב זה אפשר לעבור לc30 יומי.

שימו לב: כשאדם משתפר, בשלב הראשון השיפור הוא דבר גדול, לאחר מכן מתרגלים למציאות החדשה. הטעות הכי גדולה זה הפסיק את הרמדי בשלב מוקדם. בראיון הראשון לדבריה היו לה כאבי ראש מזעזעים, והיא רק רצתה לצאת מהבית, השינויים היו בדקויות. היכולת להבחין בדקויות היא שעושה את ההומאופט מאסטר או שרלטן. הומאופט ללא הידע הזה היה מחליף לה את הרמדי – והורס את המיקרה!.  ההומאופט צריך להאמין במה שהוא רואה ולא במה שאומרים לו. על תימכרו את עצמכם בשביל לשמור על קליינטים אתכם.

וגה רוזנברג  P.Hom. RS.Hom.(Na), RCHom