על הומאופתיה – פשוט וקצר

מהי הומאופתיה

ההומאופתיה היא טיפול אפקטיבי המעודד את מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף להשיב לעצמם את האיזון הטבעי ולחזור לפעילות תקינה. כלומר, ההומאופתיה אינה פועלת כנגד המחלה עצמה, אלא מספקת לגוף את הכלים לרפא את עצמו.
המילה הומאופתיה מורכבת משני מילים : הומאו – מיוונית דומה , פתוס – מיוונית סבל. ההומאופתיה משתמשת בשיטות הדומות למחלה או כאלה ההולכות באותו הכיוון שהגוף הולך ובכל גורמות לכך שהגוף יוכל להתגבר על המחלה ולהפטר ממנה . העיקרון המרכזי של תורת ההומאופתיה הוא “דומה בדומה ירפא”.

ההומאופתיה משתמשת בשיטות עדינות ובתרופות לא רעילות הפועלות על בסיס של אנרגיה ותדר עקרון חוק הדימוי : “כל חומר שבצורתו הגולמית יכול לגרום לסימפטומים מסויימים אצל אדם בריא , ירפא את אותם הסימפטומים אצל אדם חולה כאשר יינתן בצורתו ההומאופתית ( = האנרגטית )”. לדוגמא : אדם בריא שמקלף בצל עיניו דומעות ומאדימות ואפו נוזל. אם ניקח תרופה הומאופתית מבצל תוכל לטפל במצבים של שפעת בהם יש אודם בעיניים נזלת וכו’

במדע ההומאופתיה נבדקת השפעתם של אלפי חומרים מעולם הטבע על יצירת סימפטומים אצל אנשים בריאים, כאשר אותם חומרים משמשים לריפוי תמונת סימפטומים זהה אצל אנשים בריאים.

יתרונות הטיפול ההומאופתי

  • התרופות הומאופתיות יעילות לעזרה במצבים אקוטיים וכרוניים
  • התרופות הומאופתיות יעילות לבעיות של תינוקות וילדים
  • לשיטה יש תפקיד חשוב במניעת מחלות
  • התרופות הומאופתיות עדינות ומתאימות לכל אחד
  • התרופות הומאופתיות אינן רעילות
  • התרופות הומאופתיות נרשמות בהתאמה אינדיווידואלית
  • הגישה מכתיבה יחס של כבוד לאדם ומטפלת בו בשלמותו

מאפייני הרפואה ההומאופתית

  • מתייחס לאדם כולו : גוף נפש ורוח
  • הבנה של משמעות הסימפטומים ושימוש בהם כדי להתאים לכל אחד את התרופה הספציפית האישית המתאימה לו
  • הטיפול מגדיר בדיוק את) אך יכולה לקלוע למטרה ולעזור לחולים במחלות הנחשבות חשוכות מרפא
  • לא מסתפקת בהדחקה או הקלה של הסימפטומים – אלא באיזון של כל המערכת
  • איננה פולשנית , איננה מרעילה ואיננה מזיקה. לא הופכת מחלות אקוטיות לכרוניות
  • מחיר התרופות זול משמעותית מתרופות כימיות
  • איננה מטפלת במחלה אלא באדם. ריפוי האדם מאפשר לו לרפא את עצמו

תהליך הכנת הרמדי (הכנה הומאופתית)

 

הכנת תמיסת האם (טינקטורה)
תהליך הכנת הרמדי מתחיל בבחירת הצמחים שמהם תופק הטינקטורה (תמיסת האם). בשלב הראשון אנו מבררים ובוחרים את הצמחים הטובים ביותר, כך שבסופו של דבר, הצמחים שמגיעים אל שולחן ההכנה שלנו הם צמחים שקיבלו את אישור משרד הבריאות ופוטנסים המיובאים ממקורות אמינים ומוכרים.
נקודת המוצא בהכנת טינקטורה (תמיסת האם) היא שתכונות חומר הבסיס הופכות מרוכזות כאשר הוא עובר תהליך של מיצוי באלכוהול.

הכנת רמדי בפוטנס C
C באותיות לטיניות = 100.
בשיטת הכנה זו מוהלים את חומר הבסיס ביחס של 1:100 בחומר מוהל. לדוגמה: אם חומר הבסיס הוא צמח, נמהל 1 גרם של תמצית צמחית ב-100 גרם של אלכוהול.
המספר ליד האות C מציין את מספר הפעמים שמהלנו וניערנו את התמיסה פי 100. לדוגמה, C200 יציין שמהלנו וניערנו 200 פעמים פי 100 את אותה תמצית צמחים.

הכנת רמדי בפוטנס X
בשיטה זו פועלים באותה דרך כמו בהכנה בפוטנס C. ההבדל בין שתי השיטות הוא שכאן מתבצעת המהילה ביחס של 1:10 וניעור הומאופתי אחרי כל פעם.

הכנת רמדי בפוטנס LM
LMבאותיות לטיניות = 50,000.
בשיטה זו מתחיל תהליך הכנת הרמדי בפוטנס של C3 עם 50,000 חלקים של אלכוהול ועובר העלאת פוטנס הומאופתי עם 100 ניעורים.
LM/1 מציין שהפעולה נעשתה פעם אחת, וכך הלאה.
זו סקלה עדינה יותר.

מתי נותנים LM ומתי נותנים C
המטפל מחליט איזו שיטה לתת לפי רגישות החולה ולפי מצבו הפתולוגי, המנטלי והרגשי.

הרמדי ההומאופתי היא כוח רוחני (אנרגטי), אשר בתהליך ההכנה ההומאופתי הועבר לתוך מים.

היסטוריה של ההומאופתיה

חוק הדומים הופיעה לאורך ההיסטוריה :

  • ביהדות : מדרש רבה , פרשת בשלח “צא וראה מידתו של הקב”ה שלא כמידת בשר ודם, במה שהוא מכה בו הוא מרפא “
  • היפוקרטס ( 460 לפניה”ס ) – כתב שסימפטומים הם ביטוח לכוחות הריפוי של הגוף ושטיפול צריך לסייע לכוחות אלא ולא לעצור בעדם. קבע שבמקרה של שלשול יש לתת חומר משלשל דווקא כי השלשול מייצג מאמצים של הגוף להיפטר מחומרים רעילים.
  • פרצלזוס ( Paracelsus) – בשנת 1600 הבין את חוק הדומים וחוק השלמות :

” הרופאים האלה לא מבינים את עקרון הדימוי ובטעות חושבים שסימפטומים של המחלה הם תופעה מזיקה שיש לרפא. בהתאם לכך הם הורסים את חיי ובריאות הפציינטים ..”

מי שריכז רעיונות אלה לשיטה רפואית היה ד”ר סמואל האנמן , אבי ההומאופתיה. האנמן נולד בגרמניה בשנת 1755 וסיים לימודי רפואה בהצטינות בגיל 21. הוא היה רופא, אסטורנום, כימאי , מתמטיקאי , רוקח , פיזיקאי ומוסיקאי. הוא שלט ב 8 שפות וכתב 116 ספרים. הוא נואש מהפרקטיקה הרפואית של דורו , כי הגיע למסקנה שהטיפול הרפואי מזיק להם. האנמן עסק בתרגומים של כתבים רפואיים , ובמסגרת עבודה זו נתקל בהסבר על פעולת הצמח  CINCHONA בריפוי מלריה. האנמן חקר צמח זה וגילה שכאשר לקח מספר מנות מהצמח פיתח סימפטומים של מלריה , למרות שהיה בריא לחלוטין.  כשדילל את התרופה – נעלמו הסימפטומים . בכך למעשה גילה את שיטת הריפוי ההומאופתית.

האם הצלחת הטיפול תלויה באמונתו של המטופל

אנו יודעים שהתרופה ההומאופתית פועלת בזכות עצמה ולא על בסיס פסיכוסומטי בלבד מתוך הראיות הבאות :

1. היא פועלת מצויין על בעלי חיים ( אותם אי אפשר להאשים באמונה עיוורת …)
2. היא פועלת יפה על תינוקות וילדים ( גם אצלם אין חשש לתגובת פלצבו )
3. היא מצליחה להתגבר על מגיפות – וכך זכתה לפופולאריות במאה ה – 19
4. במחלות כרוניות התרופות ההומאופתיות תגרום להחמרה ראשונית (משבר בריאות ) אצל ~20% מהחולים . פאלצבו אינו יכול לגרום להחמרה
5. אנשים רגישים במיוחד לתרופה ההומאופתית , או אם לקחו תרופה בצורה לא נכונה עלולים לעבור אפיזודה של PROVING ( הפגנת הסימפטומים המאפיינים את התרופה ). פאלצבו לא יכול לגרום ל PROVING

כמה זמן יכול לקחת ריפוי כרוני ?

אמרים שבדרך כלל חודש טיפול נכון על כל שנה של מחלה
אבל הכול יכול להשתנות…

משמעות הסימפטומים

הגוף מיצר סימפטומים בצורה תכליתית, כדי להשיג מטרות מסוימות לתועלתו, ולא באופן שרירותי או מקרי. אנחנו מכנים את הסימפטומים “מחלה” ורואים בכך כינוי שלילי, אך יצירת הסימפטומים במחלה אקוטית היא ביטוי נפלא לתבונתו של הגוף וליצר ההשרדות הנמצא בכל תא ותא, שתמיד ידאג לטובתו ולא יפעל נגד האינטרס של עצמו. המסקנה המתבקשת היא שאסור לפעול נגד הגוף משום שאז אנו פועלים נגד עצמנו ולכן אסור לדכא סימפטומים.

בעוד שתרופות כימיות ברובן מנסות לדכא את הסימפטומים של הגוף – והולכות נגד הגוף, התרופות ההומאופתיות למעשה “עוזרות” לגוף לשחרר את הסימפטומים ובכך להשיג ריפוי.

ההבדלים בין תרופות הומאופתיות לתרופות כימיות

הומאופתיה אלופתיה
אופני פעולה עיקריים א. החזרת האיזון של הכוח החיוני שמוביל לריפוי – ריפוי ע”י תרופה אישית
ב. תמיכה באיברים ומערכות חלשות
ג. ניטרול רעלים
א. דיכוי סימפטומים ( למשל אקמול לדיכוי חום )
ב. עיכוב של פעולה פיזיולוגית ( למשל “דרליו” מאיט פעולת הלב )
ג. תחליף להורמון או מוצר ביוכימי אחר ( למשל אינסולין לסכרת )
טווח פעולה רוב התרופות מבצעות את פעולת הריפוי תוך זמן קצר , ומהרגע שהגוף חזר לתפקוד תקין אין בהן צורך בפארמוקולוגיה מקובלת תרופות של דיכוי הניתנות במחלה אקוטית – הן בעלות טווח פעולה קצר. ואילו תרופות של עיכוב או תחליף ( במחלות כרוניות ) מיועדות לשימוש ממושך ואפילו לכל החיים.
תוצאות הטיפול א.הסימפטומים נעלמים , האדם מרגיש יתר טוב ומתפקד בצורה טובה בכל המישורים. מצב האדם משתפר בכל תחומי חייו.
ב. תמיכה הומאופתית בבלוטות מחזקת אותן מאפשרת להן לחזור לפעולה תקינה ואינה מדכאת פעולתן.
במחלות אקוטיות התרופה דוחפת פנימה את חומרי הפסולת הביולוגית שהגוף מנסה להוציא ( ליחה , חידקים , רעלים ) ודוחקת אותם לאיברים פנימים וחשובים יותר. זה יכול להוביל להשנות המחלה בעתיד הקרוב , או לשינוי אופי המחלה מאקוטי לכרוני.
לרוב התרופות הכימיות תופעות לוואי שליליות , שנוצרות כתוצאה מהצטברות חומר שאינו טבעי לגוף.
במקרה של מילוי מקום , אם היתה פעילות כלשהי של האיבר או הבלוטה הרי שתפקוד זה יתנוון והמצב יחמיר במשך הזמן.
תלות בתרופות משך זמן לקיחת התרופה ההומאופתית מוגבל. לאחר השלמת הריפוי מופסקת גם לקיחת התרופהץ. בהרבה מצבים של שימוש ממושך יש תלות של החולה בתרופה . לעיתים תופעות הלוואי גורמות להחלפת תרופות באחרות חזקות יותר והגברת התלות

 

הומאופתיה ורפואה סינית

* צ’י : הכוח והחומר המעורר של החיים . הצ’י הוא גם העיקרון היצירתי או העיצובי , הקשור עם החיים ועל כל התהליכים המאפיינים ישבן ויות חיות. כל צורות החיים בטבע הם גילויים של צ’י. לצ’י יש תנועה משלו והוא גם מפעיל תנועה של דברים אחרים מחוץ לעצמו. צ’י מוליד חום ותנועה.
במסגרת ההקשר של האדם הצ’י הוא זה המחיה את הגוף ומובדל בהתאם למערכות תפקודיות מסויימות. כל הפעילויות הנפשיות והגופניות הן גילויים של צ’י.
הגוף האנושי עטוף בזרמים של צ’י וחדור בהם, זרמים אשר קושרים ומחיים את כל פעולותיו. הגוף האנושי הוא נושא למקצבים ולמחזורים.
ברפואה הסינית הגוף אינו מובן כרקמות ותאים אלא כמערכת שלמה בפני עצמה. הרפואה הסינית מבינה את הגוף במונחים של מערכות היחסים השוררות בין חלקי היסוד של הצורה ובין התהליכים היוצרים , מסדירים וצוברים דם , לחות וצ’י.
במסגרת הגוף כל תופעה היא תוצר של פעולות הגומלין : דם , לחות וצ’יק. הדם מושל על הרקמות – הצורה החומרית של הגוף. לחות שולטת על הסביבה הפנימית , וצ’יק מפקח על פעילות הגוף וארגונו.
הפילוספיה המזרחית מבוססת על ההנחה שכל החיים מתרחשים בתוך מעגל הטבע . דברים בתוך בתנית זו הם קשורים ותלויים הדדית זה בזה. הטבע הוא מערכת אחת מאוחדת , הטאו, עם היבטים קוטביים משלימים ין וינג. הטבע נתון בתנועה מתמדת. כאשר מכיבי הטבע מאוזנים החיים הרמונים ומשגשגים , כאשר האיזון בין הכוחות מופר מגיע אסון בן אדם הוא מיקרוקוסמוס של הטבע, עולם קטן יותר.
ברפואה הסינית בריאות היא יכולת של יצור חי להגיב כראוי לסוגים רבים ומגוונים של אתגרים, בדרך המבטיחה שימור של איזון ושלמות. מחלה מייצגת את חוסר היכולת להסתגל לאתגר , התפוררות של האיזון וקרע באריג של היצור החי. מקור המחלה הוא אתגר המופעל על הגוף , שעמו הוא אינו יכול להתמודד – בין אם זה חומר מזיק או הרגשה רעה. מחלה היא גילוי של תהליך בלתי יציב, דפוס של חים לא-הרמוניים.
פתגם : האדם אינו חולה מפני שיש לו מחלה , יש לו מלה מפני שהוא חולה.
הטיפול : החזרת האיזון לגוף. בעיות נפתרות באמצעות שיטה של השלמה : כדי לפתור בעיות של קור , יש ליישם חום. כדי לפתור חום יש לישם קור וכו’.
דיקור : מסדיר את הדחיסות ואת זרם הצ’י בתעלות , וזה בתורו משפיע על מחזורים של דם ולחות
צמחי מרפא : משפיעים על הכמות והאיכות של דם , לחות וצי’

השוואה להומאופתיה
שתי השיטות פועלות על האדם באופן הוליסטי ( שלם ) כדי להחזיר את האדם לאיזון ולבריאות
בשתי השיטות הבריאות היא סדר והרמוניה , והטיפול הוא חיזוק הכוח החיוני של הגוף וסילוק המכשולים כדי להחזיר את הסדר והבריאות
ברפואה סינית המניפולציה על הכוח החיוני היא באמצעות דיקור ( מחטים ) היוצר שינויים בניתוב האנרגיה ( הצ’י ) וצמחי מרפא בעלי השפעות מאזנות ע”י תגובה הפוכה – כלומר היכן שיש חוסר דרוש עודף והיכן שיש עודף דרוש צמצום.
הומאופתיה מביאה לאיזון ברמה שונה – המניפולציה על כוח החיוני היא בשיטת “דומה בדומה” כלומר תרופה אשר גורמת להגברת פעולת הכוח החיוני על הסימפטומים הקיימים. הפעולה יותר מערכתית ופחות עוסקת בכיוון הכוח החיוני לאיברים ספציפיים.
ההומאופתיה פועלת במישור סיבות גבוהה יותר ומנסה לגרום לגוף לתקן את הסיבה לחוסר ההרמוניה , בעוד שהרפואה הסינית עוסקת בתיקון חוסר ההרמוניה עצמו.
הרפואה הסינית אשר פותחה לפני אלפי שנים , פחות לוקחת בחשבון שחוסר ההרמוניה והמחלות – בעידן המודרני – קשורות לתפיסת עולם שגויה , לאוח חיים קולקל לתזונה לא מתאימה , ולתכונות אופי לא הרמוניות אשר גורמות לאורח חיים לא בריא אשר יוצר ומשמר מצבי חולי וחוסר הרמוניה עם הטבע. לכן הריפוי המאוד יעיל של השיטה הסינית יכול בהחלט לסייע אך ללא שינוי יותר עמוק ברובד הסיבות , אותו מאפשרת ההומאופתיה , המחלה עלולה לפקוד שוב ושוב את המטופל .

נטורופתיה והומאופתיה

נטורופתיה הינה גישת ריפוי  טבעית  הוליסטית. הנחת היסוד העומדת בבסיס הנטורופתיה היא בתפישת האדם כשלם , כלומר האדם החולה עומד במרכז הטיפול ולא המחלה / האיבר הפגוע או הסימפטומים שהביאו את האדם  לטיפול.  נקודת המוצא בטיפול היא  טיפול באדם כמכלול ולא טיפול בסימפטומים או במחלה ומטרת הטיפול תהיה להגיע אל שורש הבעיה ולטפל בבעיה מהשורש.הנטורופתיה מאמינה בכוחות הריפוי הטבעיים הנמצאים בכל אדם ומתוך כך ביכולת של הגוף לרפא את עצמו.
הכלים העיקריים בהם משתמשת הנטורופתיה לטיפול הם : תזונה , תוספי תזונה , צמחי מרפא , הגברת המודעות , טיפול במגע , חינוך למניעה .

ההבדלים בין נטורופתיה להומאופתיה
שתי השיטות רואות את האדם באופן הוליסטי ומנסות להפעיל את כוחות הריפוי של הגוף
הנטורופתיה עושה שימוש עקרי בתזונה , ניקוי רעלים וצמחי מרפא בעוד שההומאופתיה עושה שימוש בחומרים מדוללים אשר גורמים לפעולת הכוח החיוני של הגוף. אין ספק שלתזונה חשיבות מכרעת בחיזוק הגוף , הכוח החיוני של הגוף ובהוצאת רעלים מהגוף וביכולתה להל ולטפל במחלות רבות , אך אין בהכרח תהליך זה גורם לתיקון הכוח החיוני של הגוף ולגרום לו לפעולה מיטבית מיידית וספציפית כנגד מחלה קיימות או מתעוררת.
התזונה איננה פועלת ברובד העמוק של התרופה ההומאופתיה אשר מנסה לתקן את הסיבה לאי האיזון אשר נותן את ביטוייו במחלה , בהצטברות רעלים בגוף וכו’

ילדים והומאופתיה

הטיפול ההומאופתי נפוץ מאוד בקרב ילדים מהסיבות הבאות :
התרופות ההומאופתיות טבעיות ובטוחות לשימוש
תהליך הריפוי ההומאופתי מביא את הילדים למצב בריא יותר, ומאוזן יותר. האיזון בא לידי ביטוי בבריאות , בהתנהגות , בלימודים ובצד החברתי.
הטיפול ההומאופתי יכול לסייע לחיזוק המערכת החיסונית – הפיזית , ולחיזוק רגשי ומתאימה מאוד לילדים המתקשים במסגרות חדשות.
להומאופתיה מגוון תרופות המסייעות גם במצבים של עיכוב התפתחותי : פיזי – גדילה , הליכה וכו’ , מנטאלי: דיבור , חשיבה וכו’
ורגשי : אחריות , התנהגות בוגרת
התרופות ההומאופתיות יכולות לסייע לעצב בצורה מאוזנת את האופי של הילד בנושאים הקשורים לפחדים ( חושך , מפלצות וכו’ ) , נושאים הקשורים
להתנהגות חברתית ( סגירות , חוסר רצון לשתף , פחד חברתי, פחד קהל ) ולביטחון העצמי של הילד.
הטיפול ההומאופתי יכול לתקן “צלקות” או “טראומות” אותן חווה הילד וכך למנוע מהמשך חייו להתנהל באופן מושפע מאותה טראומה. ברשות
ההומאופתיה מגוון תרופות לטיפול בבעיות וטראומות הנוצרות מהגורמים הבאים : מצב רגשי של האמא במהלך הלידה , טראומות בלידה , מחלות
בשלבים המוקדמים של החיים , קבלת תרופות/חיסונים שעשו נזק , טראומות של בהלה ופחד, טראומות של פרידת הורים ( גרושים ) , טראומות של
עצב ( מוות של קרובים ) ועוד. התרופות יכולות להפיג בהדרגה את השפעת הטראומה ובכך לאפשר לילד להמשיך בחיים מאוזנים

קשב וריכוז

הפרעות “קשב וריכוז” הינן שם כללי למצבים בהם הילד מתקשה להתאים עצמו למסגרות החינוכיות הן מבחינת התנהגות והן מבחינה לימודית. כיום מקבל ביטוי זה שימוש נרחב למגוון הפרעות .
הפרעת קשה וריכוז טהורה ( ADD ) הינה תסמונת נירולוגית אשר מתאפיינת בבעיות בריכוז , בזיכרון , בניתוקים והסחות דעת.
הפרעת קשב היפראקטיבית ( ADHD ) מאופיינת בנוסף בעניני ויסות התנהגותי : תנועתיות יתר , דברנות יתר , אימפולסיביות
קושי באיפוק וציות לחוקים , סף תסכול נמוך , חוסר שקט ונושאים הקשורים לתקשורת בין אישית. הפרעת קשב וריכוז מורכבת מגרעין אורגני, סביבו מתפתחות עם השנים שכבות של תגובות פסיכולוגיות וחברתיות, שהן היוצרות בסופו של דבר את המבנה השלם של ההפרעה. כיום , מסיבות שונות , המסגרות החינוכיות נוטות לשלוח לאבחון ילדים המתקשים לעמוד בהישגים הלימודיים ובקודי ההתנהגות המקובלים. ילדים אלו עשויים לקבל תרופות פסיכיאטריות מסוגים שונים ( כגון : ריטלין , רספירדל , קונצרטה וכו’ ) אשר מסייעות להם להתמודד עם דרישות המסגרת.
הבעיות הנובעות משימוש הרב בתרופות הפסיכיאטריות כוללות תופעות לוואי רבות ( טיקים , אובדן תאבון , דיכאונות וחוסר מוטיבציה , ועד לאשפוז פסיכיאטרי ) והרגשה אופיינת של הילד של “זומבי” – כלומר סוג של דיכוי למערכת הרגשית. בנוסף – הילד נדרש לקחת תרופות אלה לאורך כל מסלול הלימודים , למשך שנים רבות.
בהשוואה לכך הטיפול ההומאופתי הינו טיפול טבעי , אינדיווידואלי קצר וממוקד אשר מטרתו להביא את הילד לאיזון מיטבי מבחינת היכולות הלימודיות , הוויסות הרגשי , ההתנהגות והפעולה במסגרת. הטיפול האינדיווידואלי נדרש כדי לספק לכל ילד את האיזון הספציפי הנדרש לו לאור האתגר הלימודי והתגובות הפסיכולוגיות אשר התלוו אליו במשך השנים. הטיפול “מנקה” את המשקעים של תסכול , כעס, תנועתיות יתר , אימפולסיביות ומרדנות ובכך מסיר את המכשולים המפריעים לילד ללמוד ולהקשיב בכיתה.