Chocolate

CHOCOLATE – שוקולד (Choc)

THEOBROMA – תאוברומין – אלקלואיד גבישי מר, המופק מעלי הקקאו, משמש ברפואה כמעורר שתינה ולחיזוק העצבים.

זרעים של תאוברומין קקאו. קקאו ושוקולד מיוצרים מזרעים אכילים של עץ טרופי אמריקאי הנקרא THEOBROMA  CACAO. השם תאומרומה משמעו "מזון של אלוהים". קקאו שאוב מ- NAHUATL  CACAHUATL. השם האסטקי (AZTEC) בשביל עץ הקקאו. (האסטקים היו שבט שליט במקסיקו כאשר קורטס פלש אליה ב- 1519).

STERCULIA  OR  COLA  ACUMINATA – אגוז הקולה, שייך לאותה משפחה.

נעשה פרובינג עם שוקולד כהה בלגי באיכות טובה.

יש שני סוגים עיקריים של שוקולד שמוצעים בחנויות:

שוקולד כהה (תערובת של קקאו חמאה, שוקולד חריף וסוכר) ושוקולד חלב (אותו הדבר עם תוספת של חלב או אבקת חלב).

המושג שוקולד הינו באופן מקורי הוא משקה הדומה לשוקולד החם של היום. החוקר הרמן קורטס הכניס את המשקה לספרד, כאשר חזר עם משלחתו ממקסיקו (1519) ומשם התפשט השוקולד באופן הדרגתי, דרך אירופה, לתוך אנגליה. משקה השוקולד נעשה מאד פופולרי.

במאה ה- 17 בתי השוקולד היו מקום מפגש חברתי של האנשים.

ב- 1828 ההולנדים עשו אבקת שוקולד ע"י סחיטה של רוב השומן בעדינות מפולי הקקאו. חמאת קקאו הוספה לאבקת הסוכר בערבוב והמוצר החדש – שוקולד אכיל – נולד.

ב- 1876 חברה שוויצרית הוסיפה תמצית חלב לשוקולד ויצרה את שוקולד החלב העולמי הראשון.

משלושה ארגזים של פולי קקאו שקורטס ייבא לספרד, יוצאו בעולם והגיעו ל- 1.5 מיליון טון ב- 1977. חמישית מכל היצוא הולך לארה"ב. עם שימוש עצום של שוקולד, ארה"ב עדיין מדורגת עשירית בעולם, הרבה אחרי שוויץ, הנמצאת במקום הראשון (9.2 ק"ג לאדם על בסיס שנתי).

כאשר הזרעים של התאוברומין בשלים, הם רועשים בתרמיל, כאשר מנערים אותו. כל תרמיל מכיל כ- 25 זרעים. אם מפרידים אותם מהתרמיל, הם נעשים עקרים, אבל כששומרים אותם בתרמיל, הם שומרים על פוריותם הרבה זמן. העצים גדלים בשיטה הרגילה.

השמן של התאוברומין או חמאת הקקאו משמשת מרכיב במשחות עור קוסמטיות ובבתי מרקחת לכדורים מצפים ולהכנת נרות (פתילה לפי הטבעת). זו משחת עור מעולה ומשמשת לריכוך והגנה על סדקי ידיים ושפתיים.

התאוברומין האלקלואיד מכיל בפולים חומר דמוי קפאין, באופן הפעולה שלו, אבל השפעתו על מערכת העצבים המרכזית פחותה בכוחה. פעולתו על השרירים, הכליות והלב יותר משמעותית.

זה משמש בעיקרון כבעל השפעה משתנת (DIURETIC) בגלל ההמרצה של אפיתל הכליות. מלח התאוברומין יכול לגרום לכאב ראש ובחילה, כאשר לוקחים אותו בכמויות מתונות, ולגרום לסחרחורת ושלשול כאשר לוקחים אותו במנות גדולות.

"נראה שההתמכרות לשוקולד היא לא כל כך פיזית, אלא תופעה רגשית. שוקולד, לעיתים קרובות, משמש כממלא מקום לאהבה. זהו רעיון נועז המודגש בתאוריות הרומנטיות המופיעות במודעות הפרסום.

אצל פציינט התשוקה, לעיתים, מתעוררת בזמנים של מתח נפשי, במיוחד ביחס ליחסי קירבה. מחקרים הראו קשר בין שוקולד ואנזימים המיוצרים כאשר אנשים מתאהבים.

תיאוריה אחרת מראה דמיון בין שוקולד ומערכת מחזור הדם והמערכת ההורמונלית. הצורך בשוקולד, לעיתים קרובות, מופיע במשך ולפני מחזור. שוקולד ידוע כמכיל הרבה מרכיבים שמשפיעים על הלב.

הרגשות הנוגעים למבנה השוקולד, חלקות השוקולד, חום והתמוססות בפה, איכויות הקשורות עם מזון, הזנת השדיים ואהבת אם, נעשו ברורות יותר מאז שדווח על אנשים עם התמכרות קיצונית לשוקולד או סלידה לשוקולד. אספקטים אלה נראים מקיפים בעיקר נושאים הקשורים במשפחה, בקשר עם הנקה וגידול ילדים.

בחברה המודרנית, התהליך של גידול הילדים נמתח מעבר לתחום הטבעי, לעיתים קרובות, בנפרד מהחברה התומכת או "המשפחה המורחבת". זה מוסיף ממד חדש ומתחים לנפש האדם המודרני.

התפתחות זו הינה בניגוד לאינסטינקט החייתי שלנו שהוא גירוש הצעירים מהר ככל האפשר, כאשר הם מסוגלים להגן על עצמם. הפיצול הזה בין האינסטינקט החייתי להתנהגות התרבותית ברור מתוך הפרובינג.

מהות השוקולד [פרובינג של ג'רמי שר]:

בשוקולד יש את הצורך להחזיק את הילדים קרוב ולהניק כל הזמן.

הנקה ממושכת היא KEYNOTE של שוקולד.

בשוקולד יש דואליות:

השוקולד הוא כמו קיפוד. מצד אחד יש יותר מידי אימא – זהו החלק הרך של הקיפוד. מצד שני יש את העיר, הניכור – החלק הקוצני של הקיפוד.

התחושה הבולטת בשוקולד היא תחושה של פגיעות, בעיקר פגיעות בעולם החיצוני, מחוץ לבית.

המעבר מהחלק הרך, הפנימי של הקיפוד החמוד לצד החיצוני של הקיפוד – כמו מעבר מהילדות לבגרות.

הצד הפגיע, הרך – מקביל להגנה של האימא.

הצד הקוצני – צריך לתת תשובות לסכנות האורבות בעולם החיצוני.

הסיפור של השוקולד הוא כזה:

אימא מניקה, אשר בשלב מסוים מאיזושהי סיבה היא מפסיקה את ההנקה באופן פתאומי, ואז למעשה הילד עובר תחושה שנופלות לו כל ההגנות וזורקים אותו לסכנה. ללא הכנה מוקדמת, ללא תהליך. יש כאילו מצב שהאימא מפנה עורף לילד שלה וממצב של הגנה טוטאלית, חום, היא מפנה עורף ומפנה את הצד של הקוצים.

רואים בו זמנית כמה סיטואציות מעורבות ביחד:

רואים את האימא שמנתקת את ההנקה בצורה פתאומית [סיטואציה של שוקולד]. כתוצאה מהניתוק הפתאומי הילד מרגיש שהעולם בחוץ הוא עולם של סכנה. אבל אם נכנס יותר לתוך התמונה – נכנסים לתוך התחושה שהאימא הפנתה לו עורף ואז במי הוא יכול לבטוח. הוא לא יכול לבטוח באף אחד. כל אחד יכול לשנות את פניו ולכן רואים שההתרחקות מהעיר כאילו מקטינה את הסכנה.

בעיר יש הרבה יותר דברים לא צפויים. פשע. הרצון לחזור לכפר הוא חלום ילדות. יותר קל להתמודד עם הקשיים. הבוגר בכפר מתמודד עם פחות קשיים ממבוגר בעיר.

אם מציירים את המעגלים של צורות החיים – כפר, עיר, ארץ, עולם – הכפר = תחושת הילדות.

מי שרוצה להישאר בכפר – כאילו נשאר קצת ילד והרצון לחזור לכפר הוא הרצון לחזור לילדות.

השוקולד היא רמדי רב-צדדית.

מצד אחד אנחנו רואים את דחיפת הילדים החוצה [כמו ספיה – שזורקת את הילדים לאש וליקופודיום – שעוזב את הילדים שלו].

מצד שני לשוקולד יש צורך להאריך את ההנקה בצורה מוגזמת.

האימא מאריכה את ההנקה כי היא דיקטטוריאלית. לא נותנת להם להתרחק. כמו אצל ניצולי שואה – או שידחפו החוצה או שיגוננו יתר על המידה.

שוקולד הוא אוכל של אהבה. תחליף לאהבה.

השוקולד מבחינה אנלוגית הוא אהבה והגנה [כמו לק הומניום].

ג'רמי שר אומר שהשוקולד מייצג את מערכת החיסון של האדם. אם הוא מייצג את האהבה וההגנה – כאילו הוא מייצג את בנית המערכת החיסונית של האדם. ילד שמניקים אותו ואוהבים אותו – החוסן הפיזי שלו, היכולת ההגנתית הפיזית והנפשית שלו יותר טובים משל ילד שנזרק בטרם עת, לפני שבנה לעצמו הגנות.

עודף וחוסר הם אותו הדבר. עודף הופך לחוסר באהבה. כאילו הניתוק של השוקולד גורם לחוסר הגנה קרובה מפני סכנה בחוץ. ההנקה בזמן הנכון, בצורה הנכונה, נותנת את ההגנה שמאפשרת להתמודד בעולם החיצוני.

שוקולד דומה לקלקריה קרבוניקה – ללכת אחורה, רגרסיה.

אדם מכור לשוקולד מסיבות של חוסר אהבה וחוסר הגנה.

DESEASE  OF  SAPERATION – מחלות פרידה – יש קושי להיפרד מהילד.

ברפרטורי לא קיים המושג – ADDECTED TO CHOCOLATE.

 

אימא שוקולד:

היא אוהבת את הילדים שלה, אבל לא אוהבת לדאוג להם. לא אוהבת לתת להם או להזין אותם מעבר להכרחי. היא כאילו מצד אחד נותנת להם, אבל אם היא מרגישה שהם מגבילים אותה לעשות מה שהיא רוצה, היא מפנה להם את הקוצים.

אישה שוקולד יכולה לפתח דחייה לבעל ויכולה לפתח כעסים ותסכולים גם כלפי הילדים וגם כלפי הבעל, כאשר היא מרגישה שמחייבים אותה לעשות משהו בניגוד לרצונה [ספיה]. לא יודעת לקבל. יש לה דלוגיה שהיא לבד בעולם, דלוגיה שהגוף שלה מחולק [כמו בלחזיס, לק קנינום ובתויה]. דלוגיה שהיא עצמה מתה. הרגשה שהיא מוזנחת. בדלוגיה היא רואה חרקים כי יש בתוכה חרקים [כמו קלקריה – העולם נהרס ונמצאים בתוהו ובוהו]. יודעים שכאשר רואים חרקים, יש סיפור של הזנחה, עזובה, מקום שומם. יש המון דמיון לקלקריה קרבוניקה.

רמדי של קיום בסיסי [כמו קלקריה, לק הומניום וכו'].

תחושה שהיא מופרדת מהעולם [הידרוגניום – כמו לכל הגזים האצילים].

פיצול מהעולם. העולם זה הבית, האימא וזרקו אותה מהבית. היא לא שייכת, היא מופרדת מהעולם.

חלומות של שוקולד:

חלומות על לידת ילדים [גם ללק הומניום], חלומות בכלל על ילדים, חלומות על מות קרובים. חלום שהוא נפצע ע"י מישהו מהמשפחה. חלום שהוא מוכרח לברוח מהילדים שלו [כמו ליקופודיום]. מרגיש שהוא זר במשפחה.

פחד להיפצע. הפחד הזה משקף את הסכנה שאורבת בחוץ. יכול להיות שלפעמים זה פחד להיפצע בתוך המשפחה.

צורך להיות לבד ואם מפריעים לו הוא נכנס לעצבנות.

רצון להיות באור, אפילו אור שמש.

תשוקה לנדוד [כמו קרצינוזין].

יש אופטימיות. זהו לא אדם דיכאוני, לא אדם מיואש. לא אדם חרדתי [מזכיר את המיאזמה הטוברקולינית – קרצינוזינית]. יש המון דינמיות בתמונה הזו.

לשוקולד יש גם פחדים, גם דלוגיות וגם חלומות שיתקפו אותו.

אנחנו רואים את האמביולנטיות של תהליך הגדילה והצמיחה שראינו הטרילוגיה של קלציום, סולפור וליקופודיום.

מצד אחד יש את הצורך להיות מוגן, קרוב לאימא – מקביל להנקה. ויש את נקודת הדחיפה החוצה. [בסמינר של אליז צימרמן היא דברה על שלב ההיווצרות – הדחיפה החוצה מהרחם צריכה להיות כל כך מדוייקת כמו שהפרי הבשל נופל לבד]. ההיפרדות מהרחם. בגלל תחושת הסכנה הגדולה שבחוץ, אנשים אוכלים שוקולד = OVERPROTACTION.

כשהאימא היא שוקולד – הילד רוצה שוקולד, כי לילד אין הגנה ואז הוא מחפש פיצוי של הגנת יתר דרך השוקולד. ג'רמי שר אומר שילד כזה הוא קרצינוזין [היום יודעים שזה גם לק הומניום, סככרום].

הילד הוא כל כך שמור ומוגן שמפחד לצאת לסכנה ואז הוא בעצם מפתח אישיות של קרצינוזין. אם אני נדחף החוצה ומזהה את הסכנה בחוץ = אני קרצינוזין. אם אני נשמר בבית, כי בחוץ יש סכנה = אני גם קרצינוזין.

השוקולד גורם להפרשת סרטונין שמאפשרת התמודדות עם מצבי לחץ וסכנה.

מה מייצג את הצורך בשוקולד?

חוסר אהבה וחוסר הגנה [לשוקולד, סככרום, לק הומניום וקרצינוזין יש תשוקה לשוקולד].

שוקולד במעגל האיכויות:

אש – חום.

אויר – הגנה בסיסית, אווריריות.

אדמה – מזון.

מים – נמסות.

התכונות הבסיסיות של שוקולד – נותן את כל התחושה של החום, הרכות, הנמסות שיכולים להשליך אותם על המון דברים טובים שקורים לנו. המציצה מהפטמה של האימא = כמו מציצת שוקולד. [גם בלק הומניום יש אלמנט מציצה מאד חזק].

הבדלים בין הרמדיס:

בסככרום יש המון תנודות – עליה וירידה [עודף סוכר – היפראקטיביות או חוסר סוכר – חולשה]. יש בו יותר הטוטאליות של האהבה.

בשוקולד יש יותר אכזבה מהאיש שהיה צריך להגן עלי, לתת לי תמיכה, אהבה – והוא זנח אותי, בגד בי.

שוקולד דומה מאד ללק הומניום, אבל לק הומניום יותר גדול, יותר רחב. בלק הומניום בכלל לא קבלו הגנה, כאילו אין אימא בכלל. בשוקולד יש אימא שמאכזבת. בלק הומניום יש מצב של דיכאון והתנתקות מהיכולת להתחבר למטרת החיים, לעשייה שלו. השוקולד הוא רק פן מסוים של לק הומניום.

שנקרן:

שוקולד היא רמדי של קבוצת ה"סמים" ושייכת למיאזמה הסיקוטית.

ההרגשה המרכזית של שוקולד היא חום וחיבה. ישנו צורך לקשר אדם שוקולד. זוהי הרגשה של ילד שהופרד מאימו יותר מידי מוקדם, בזמן שהצורך לינוק משדיה היה עדיין מאד חזק. כתוצאה מכך האדם מרגיש זנוח/נטוש [FORSAKEN], מבודד ומנוכר ממשפחתו. היותו מופרד מאימו גורם לו להרגיש כאילו הוא הופרד מעולמו.

הסיטואציה של המטריה מדיקה של שוקולד היא של אימא עובדת. היא מניקה את הילד למספר מועט של חודשים ראשונים ואז גומלת אותו מהנקה לנוחיותה.

אחרי שנותנת את החום והחיבה הראשוניים שלה, היא מראה לילד את הצד הקוצני שלה ע"י הפניית גבה לעברה כמו קיפוד [HEDGEHOG]. כתוצאה מכך הילד מרגיש לחלוטין נטוש. הוא מרגיש חרד לגבי העתיד ויש לו פחדים להיפצע/להיפגע. הוא מרגיש כמו צועני שעליו לחפש אחרי אוכל והוא כל הזמן רעב. הילד ממשיך להשתוקק לאהבה ולקשר עם אימו שהוא מרגיש בחסרונה כל כך חזק.

ישנם הרבה פחדים, במיוחד בקשר לחיות – חלומות על חיות. שוב, כמו רמדיס "סמים" אחרות יכולות להיות פנטזיות והרגשות נעימות.

רובריקות:

דלוגיה שהיא קיפוד                               DELUSION SHE IS A HEDGEHOG

תשוקה לחפש אחרי אוכל  DESIRE TO FORAGE FOR FOOD

דלוגיה שהיא קטנה                                                     DELUSION,  SMALL

דלוגיה שהיא מופרדת מהעולם  DELUSION ,SEPARATED  WORLD  FROM

חלום שהיא אבודה בבית                                     DREAM , LOST AT HOME

חלום שהיא מנוכרת ממשפחתה       DREAM, ESTRANGED  FAMILY FROM

תחושה של בודדה, נטושה         FORSAKEN,  SENSATION OF ISOLATION

פחד להיות פגועה                                           FEAR,  INJURED OF BEING

תשוקה לשוקולד [כמו ארגנטום ניתריקום, קלקריה קרבוניקה, קרצינוזין, ליסינום, פוספורוס, ספיה].

 

רמדיס דומות: פולסטילה, סולפור, ארסניקום, פוספורוס, ספיה, הידרוג'ינום.

סימפטומים מובילים:

מנטל:

– אוהב/רוחש חיבה (AFFECTIONATE) או אדישות (INDIFERENCE) או סלידה.

שוקולד יכול להיות מושווה עם קיפוד – יש לו חזית רכה ואחור דוקרני. אנשים שוקולד הם כמו ילדים, אבל לא אוהבים שמסתכלים עליהם. הם לא אוהבים שמזינים אותם יותר מהזמן ההכרחי. הם מפנים את גבם (קוציהם) לילדים.

"כולנו מעריצים ילדים, אבל אנחנו לא באמת רוצים לעשות שום דבר אתם, כמו לגדל אותם או לעקוב אחריהם" (שר).

"בערב אני מרגישה כעוסה עם זיפים על גבי. נרגזת עם ילדים, צועקת הרבה, טורקת דלתות. מרגישה מאד לא נוח עם הבת שלי לידי".

עשיתי עניין גדול ממשהו קטן שבאופן רגיל אני לא מתייחסת. רציתי לעזוב ולצאת מהדלת. חשתי חוסר סימפאטיה גדול לילדים. אמרתי "או שתלך או שתלך למיטה". לא יכולתי ללטף את הילדים ולומר "הכל בסדר". חשבתי שאבא שלהם צריך לחפש אחריהם במקומי (מאד לא רגיל). הרגשתי שאני לא יכולה להיות היכן שרציתי בגללם. רציתי לנדוד החוצה ללא רכושי. להשאיר את הילדים לבד בבית בפעם הראשונה. הייתי מופתעת כמה קל היה לו [לבעלי] לתת להם ללכת. הבת שלי אהבה את זה מאד (שר).

רפרטורי: רוחש חיבה בערב[1/1], דלוג'יות, רואה קיפוד[1/1], חולמת על לידה[1/1] משתוקקת לאור, לאור שמש[1/1].

כללי:

– פעלתנות, זריזות (AGILITY)[2]  או עייפות/לאות.

– תחושה של חום, בלילה בהליכה או במאמץ.

– קור מחמיר. תשוקה להתכסות. כיסוי מקל.

– הקלה בחום (מיטה, תנור, כיסוי).

– הקלה (חום) במזג אויר יבש.

– תיאבון גדל בבוקר בהליכה ובערב.

– תשוקה לפירות ודברים מרעננים. חוש הריח רגיש למיצי פירות.

– הקלה בלחץ (כאב ראש, כאב בעיניים, כאב בקיבה).

– ביטויים פתאומיים.

– מגושם: מפיל דברים, מכה כנגד דברים.

פיזי:

– כאב ראש במצח, כבדות, כאב לוחץ.

– מחמיר אחרי אכילה, תנועה, בבוקר בהליכה. מוקל בזמן אכילה, לחץ חיצוני ובחילה.

– חסימה של האף בחדר חם. הפרשה מימית באוויר פתוח.

– אדמומיות של הפנים – בהליכה, אחרי שתייה, אחרי אכילה.

פנים:

פריחה סביב הפה[2].

גרון:

כאב, משפשף (RAWNESS), מתפשט לאף[1/1].

חזה:

מלאות של השדיים כאילו עם חלב[1/1], תחושה כאילו חוט נמשך דרך השדיים[1/1].

מצבים שנותנים שוקולד:

• אימא שאומרת שמרגישה אדישות לילד שלה והיא לא דיכאונית. אישה עם המון עושר פנימי, אבל נקלעה למעגל סגור עם הילד שלה [Cי200].
• לאדם שאומר – אני מפחד מהעולם החיצוני, בעצם מפחד להתבגר ויש תחושה שבחוץ מסוכן [גם לק הומניום].
• לילד שיודע שהיה ניתוק בהנקה שלו מאיזושהי סיבה והיו לו הרבה פחדים לצאת החוצה, לשחק בחוץ וכו'.
• לאדם ציני, אירוני שמוציא את הקוצים החוצה כי מפחד להיפגע. בפנים יש תחושה של פגיעות מאד גדולה. אנשים סרקסטים, צינים – דוקרים כדי לא להידקר.
• להתחבר לתחושת ההגנה והאהבה [גם בלק הומניום].
• אדם שיגיד שהוא מאד פגיע, שהוא בסכנה כי כולם יכולים לפגוע בו = השוקולד ייתן לו תחושת הגנה בסיסית לחיים

מקרה:

אישה עם פנים אדומים, שיער בלונדיני, באה בגלל הרגשה פיזית קשה. בשנה שבאה הגיעה היו לה שפעות, דלקות ריאות, אבסס בשיניים, כאבי ראש מלחץ והיא דואגת עד כדי חולי. מרגישה שהדברים לא בסדר וזה חודר לה למוח.

הרבה לחץ, דאגה וחרדה.

שונאת לגור בעיר. יש לה קלסטרופוביה. רוצה לגור בכפר קטן. לא רוצה חברה. לא רוצה לדבר עם אנשים. לא רוצה אנשים מסביבה. רוצה להיות בטבע לבד עם המשפחה והילדים.

היו לה נישואים קודמים לא טובים. הנוכחיים טובים.

לא רוצה לאבד את הילדים ולא נותנת להם ללכת לגן.

היתה ילדה בודדה, ללא אח או אחות. גודלה ע"י מטפלת. היא מרגישה שיהיה לה ביטחון בכפר. בעיר היא מרגישה פחד ומרגישה שהעיר נשלטת ע"י פשע.

היא הניקה את הבת הרבה זמן והבת היתה אתם כל הזמן באותו חדר.

התחושה המרכזית – אני צריכה לשמור על המשפחה כדי שלא יקרה להם שום דבר רע.

רעיון מרכזי: בית ומשפחה.

גדלה בלי אימא.

עכשיו היא מרגישה אימא של כולם. סופר אימא.

היא צריכה בית שבו תוכל להחזיק את הילדות צמוד, קרוב אליה כדי שחלילה לא יקרה להם משהו רע. תחושה של סכנה שאורבת בחוץ.