Causticum - הומאופתיה לעם

CAUSTICUM – אשלגן מימתי (Caust)

Causticum Hahnemanni.

קאסטיקום היא תרכובת אשלגן ייחודית להומיאופתיה ממשפחת הקלי.

הנמן שייצר אותה ובדק אותה בראשית המאה ה- 19, שם לב שהחומר מעורר תחושה מכווצת וטעם צורב על החלק האחורי של הלשון.

הוא מיוצר באופן כימי בזיקוק סיד שזה עתה נשרף, אשלגן דו-גופרתי ומים.

התרכובת של קאסטיקום עדיין לא ברורה, האם צריכה להיות אשלגן מימתי (POTASSIUM HYDRATE) או אשלגן מאכל (CAUSTIC POTASH).

זוהי רמדי פוליקרסט גדולה, פועלת על העצבים הסנסוריים והמוטוריים ועל השרירים הרצוניים והבלתי רצוניים (של שלפוחית השתן, בית הקול והגפיים). חולשה הולכת ומחמירה, אובדן של כוח השרירים הגורם לעליה בחוסר ודאות של שליטה על השרירים ומסתיים בשיתוק, של איברים בודדים או חלקי גוף. שיתוק מחשיפה לקור. מחלות כרוניות של ראומטיזם גורמות להתכווצות גידים ושינויי צורה במפרקים.

קאוסטיקום היא רמדי של שיתוקים שמתפתחים לאט אחרי שבץ, עצבנות או התרגשות. אדם חייב להתמודד עם הכאב בצורה כזו שהיא לא תתקבע בתוך הגוף לפתולוגיה [שיתוק].

אזורים:

עצבים (מוטוריים וסנסוריים), שרירים (שלפוחית השתן, בית הקול, גפיים), נשימה, עור, צד ימין, פנים, צד שמאל.

החמרה:

אויר יבש, קר, רוחי, רוח פרצים, טמפרטורה קיצונית, כיפוף, דיכוי, קפה, 0300-0400 או בערב, מאמץ, מזג אויר נקי, תנועה של כרכרה, בזמן שמזיע, ירח חדש, נעשה רטוב, נכנס לחדר חם מאויר פתוח.

הקלה:

משקאות קרים, רחצה, חמימות של מיטה, תנועה עדינה, אויר חם, לחות, מזג אויר רטוב.

הטיפוס:

אנשים מטיפוס קאסטיקום הם כהי שיער, כהי עיניים ובעלי עור צהבהב. הם חלשים, בעלי חשיבה נוקשה, סובלים מהשפעות מתמשכות של שכול ומגלים אהדה לסבלו של הזולת. רגישות יתר, ילד לא רוצה ללכת לישון לבדו ובוכה על כל דבר פעוט.

הם נוטים להיות קרים ויש להם יבלות סביב הציפורניים, על העפעפיים, על הפנים ועל האף. מרפקים נוקשים, נוטים להישבר, אנשים שחוקים סניליים, רעידה, התכווצויות פרכוס אצל נערה עצבנית, מחמיר במחזור. רזון כתוצאה ממחלות, פחד, דאגה, צער וחולי שנמשך זמן ארוך. ילדים איטיים בלימוד הליכה ודיבור.

גרעין:

לא יכול לסבול שום חוסר צדק. קשיים עם סמכויות. אידיאליסטי או מהפכן.
שיתוק הדרגתי בשלוש רמות.
הקלה מלגימות מים קרים.
תשוקה לדברים מעושנים, לבשר מעושן (כמו קלקריה פוספוריקה).
כאבים שורפים, כאילו בשר חי, פצוע או פתוח.

מוריסון:

כמו עם כל פוליקרסט, קאוסטיקום יכול להשפיע על כל מערכות הגוף. השטחים העיקריים שבהם הוא מרוכז הם מערכת העצבים ורקמות החיבור. תכופות יש היסטוריה של תשישות, נוקשות ואם הפתולוגיה חזקה – גם שיתוק המתקדמים באופן איטי.

התכונה של קאוסטיקום היא רצינות, חוזק ורגישות. הפציינט תכופות סימפאטתי בצורה קיצונית – בוכה משמיעת ידיעות חדשות או כשרואה אנשים או יצורים חסרי מזל.

סימפאטיה זו לובשת צורה של פעלתנות [ACTIVISM] חברתית עם חוסר סובלנות לאי-צדק ושנאה לאלה שיוצרים את אי-הצדק. פציינטים קאוסטיקום יכולים להיות מרדניים, אפילו עד לנקודה של קיצוניות פוליטית אלימה.

אם הפתולוגיה מתקדמת לרמה המנטלית, אפשר למצוא קהות מנטלית גדולה ושכחה. קהות זו יוצרת אצל הפציינט חרדה גדולה שהוא ישכח משהו. לבסוף מתרחשת נברוזה [הפרעה נפשית] כפייתית [COMPULSIVE NEUROSIS]. הפציינט מרגיש צורך מוחלט לבדוק ולחזור ולבדוק אפשרות של משגים מנטליים מסוכנים [כלומר הוא בודק אם הוא סגר את התנור ואז הוא חוזר ובודק זמן קצר אח"כ].

ילדים: ילדים קאוסטיקום רגישים ונרגשים. הם מודעים בצורה קיצונית לאחרים וסימפאטתיים לסבלותיהם של אחרים. הרגשות מורגשים בצורה מאד חזקה. ילד קאוסטיקום יכול לפרוץ בבכי מפרובוקציה הקטנה ביותר. יכולים להיות הרבה פחדים אצל ילדים קאוסטיקום, במיוחד מחושך. התנהגות כפייתית ופרפקציוניסטית יכולה להיות. בגיל העשרה הם מרדניים ואידיאליסטים מאד.

סימפטומים מובילים:

*שיתוק הדרגתי בשלוש רמות: רגשי, מנטלי ופיזי:

*רגשי:

מחלות מצער (הרבה אירועים של צער או תקופות ארוכות של צער). סבל פנימי, נשמר בפנים. סובל מחוסר צדק בחברה, רגיש לאי-צדק. התגובה שלו יכולה להיות: 1). פנאטיות דתית. 2). אנרכיסטיות (מהפכן) או התנגדות ל"אח הגדול" (במשפחה). 3). מלחמה אידיאליסטית ל"עולם טוב יותר", נלחם למטרה. עוזר, באופן מעשי, למדוכאים, לעניים ולא רק מדבר על זה.

*מנטלי:

השקפות מקובעות, איתן בדעתו. אדישות לתכתיבים של המצפון. פוחד שמשהו יקרה. חולשת זיכרון והרגשה אופיינית כאילו הוא שכח משהו (מוכרח לחזור ולבדוק).

*פיזי:

שיתוק, שיתוק של הפנים (בעיקר ימין), שיתוק של שלפוחית השתן, שיתוק של מיתרי הקול, נפילה של עפעפיים עליונות.

מנטל:

סימפאטיה גדולה, בוכה מתוך סימפאטיה אל אחרים, סובל עם אחרים.
לא סובל חוסר צדק, רגיש לסמכות (אוטוריטה). נלחם למען הצדק. כעס גדול על אי-צדק כלפי עצמו או כלפי אחרים.
חרדה מתחושה מבשרת רעות (FOREBODINGS – מרגיש בראש) מוחמר בשעות הדמדומים. מרגיש שמשהו יקרה – רמדי שעוברת הכי גבוה בדאגה לעתיד, דאגה ממה שיקרה למשפחה שלו. בגלל שזוהי חומצה – הדאגה היא מאד אינטנסיבית וגורמת בסופו של דבר לחולשה טוטלית עד כדי שיתוק.
פחד מחושך.
מגמגם (בגלל התרגשות, בהלה או כעס). [אחת הרמדיס החשובות לגמגום].
ישר/אמיתי [SINCERE], מאד חזק ואידיאליסטי.
נרגז [INCENSED]: הרבה כעס או דאגה בקשר לסביבה.
מרדני. פוליטי. שונא סמכות. צדקני [SELF-RIGHTEOUS].
תלונות מצער/עצב/יגון. תכופות ישנה היסטוריה של צער חוזר ונשנה. אלכוהוליזם אחרי צער [GRIEF]. דיכאון.
בודק וחוזר ובודק משימות בצורה כפייתית. מגמגם, במיוחד כאשר מתרגש.
פחד שמשהו רע יקרה. פחדים: חושך, כלבים או חיות אחרות, שדים.
ילדים רגישים יתר על המידה; בוכים משטויות.
קהות מנטלית ושכחה.
חופזה [HURRIEDNESS]; אוכל מהר; ממהר במשימות.
היסטוריה של ניצול מיני או אלימות במשפחה.

כללי:

קר, החמרה מאויר קר [3], החמרה ממזג אויר קר ויבש [3].
הקלה במזג אויר לח [3], הקלה במקלחת [2], הקלה ברחיצת האיברים הפגועים [2]. מעדיף ומוקל ממזג אוויר מעונן, לח או גשום.
החמרה כללית ומקומית מרוח פרצים.
החמרה מחום ומקור [2].
החמרה כללית ב- 1600.
החמרה כללית מדיכוי פריחות [בעיות נוירולוגיות וכו'].
כאבים תכופות מתוארים כ"חותכים" או "פוצעים". יכולה גם להיות תחושה של "סלע" פנימה.
הופעה: רזה, כהה וחזק; יכול להיות מאד מעודן.
מחזור זורם רק במשך היום ונפסק בלילה. זיבה לבנה (LEUCORRHOEA) הפוכה – זורמת בלילה ולא במשך היום.
רמדי שיכולה לתקן השפעות של שריפה/כוויה במערכות הגוף (פיזית ורגשית).השפעות של שיתוק מקומי, מתפתחות באופן הדרגתי, אחרי שלב ראשוני של שבץ, עצבנות/רגזנות והתרגשות יתר על המידה, במיוחד צד ימין.
כאבים בוערים, כמו "בשר חי", "כאילו מפצע פתוח". תחושה של חי (RAWNESS) או כאב של הקרקפת, הגרון, מערכת הנשימה, רקטום, פי הטבעת, שופכה, וגינה וכו'. כאב שורף בחלקים שנאחזים עם הידיים [3/1].
לגימות מים קרים גם מקילות על העוויתות והתכווצויות היסטריות או אפילפסיות.
תחושה כאילו השרירים והגידים קצרים מידי.

סימנים מיוחדים:

השתנה לא רצונית בזמן עיטוש, שיעול, הליכה, ניפוח אף, בזמן שינה ראשונה, כשנעשה קר. מוקל בישיבה. או שיתוק של שלפוחית השתן אחרי שמירה בכוח או התנפחות יתירה של השלפוחית.
שיעול עמוק ויבש, לא יכול להשתעל עמוק מספיק כדי להעלות ליחה, הליחה זוחלת אחורה שוב. מוחמר בחמימות של המיטה, בכיפוף, באוויר קר. מוקל בלגימות מים קרים.
צרידות בבוקר או אחרי שימוש יתר בקול.
עצירות, יכול רק להוציא צואה כאשר עומד.
צנחת (PTOSIS) של עפעפיים עליונים.
יבלות מסביב לציפורניים, על העפעפיים, הפנים, קצה האף.
סלידה ממתוקים, תשוקה לבשר מעושן. קפה מחמיר.
רגליים חסרות מנוחה בערב ובלילה, במיטה.

בעיות נוירולוגיות:

שיתוק, במיוחד של השרירים הכופפים [FLEXOR], במיוחד של צד ימין.
שיתוק המתקדם באיטיות.
שיתוק: תאונות מוחיות או ליקויים של ניוון עצבי.
פרכסת מוחמרת בשינה, מוחמרת בצד ימין.
הפרעות כפיוניות; התכווצויות כלליות, מוחמרות בשינה, מוחמרות בזמן מחזור, מוחמרות בצד ימין של הגוף.
עוויתות, זעזועים, רעד, התכווצויות אחרי מריבה או צער.
חוסר תחושה של צד שמאל של הגוף.

שנקארן:

קאוסטיקום שייך למשפחת הקלי. זוהי רמדי סיקוטית.

ההרגשה המרכזית בקאוסטיקום היא של אדם אשר צריך לדאוג לקבוצה או למשפחה. הוא מתייצב מול האיומים מבחוץ ובמטרה להתמודד עם האיום הזה, הוא דורש שכל הקבוצה תלחם ביחד. בהיותו האדם החזק ביותר בקבוצה, בעל היכולת הטובה ביותר להרים את המאבק, הוא מתייחס לאיום של כל אחד מחברי הקבוצה שלו כאל איום כלפי עצמו. אם הוא לא מסכל את האיום, זה ישפיע על כל הקבוצה והוא יוחלש.

הסיטואציה של קאוסטיקום היא של משפחה בה הבעל מת והאישה צריכה לשאת לבדה בדאגה לילדיה. כאן היא החברה החזקה ביותר בקבוצה שלה – המשפחה שלה. לכן היא מאד מודאגת כאשר יש בעיה כלשהי עם מישהו מחברי המשפחה, למשל כאשר ילדה חולה או מאחר להגיע הביתה. שתי ההרגשות הכי חשובות של קאוסטיקום הן: "ANXIETY FOR OTHERS " ו"FEAR THAT SOMETHING WILL HAPPWN ". מעניין לראות שקאוסטיקום היא אחת הרמדיס הבודדות שרשומה תחת הרובריקה: "FEAR OF DOGS ".

זו יכולה גם להיות סיטואציה של אדם שהוא החבר היחיד המלומד בקבוצה של עובדים אנאלפביתים אשר ההנהלה לוחצת אותם בצורה לא הוגנת. על כל הקבוצה להילחם חזרה ואם איזשהו עובד מאוים, אדם זה לוקח את מקומו ונלחם עבורו, בגלל שאם הוא לא יעשה כך ומשהו יקרה לעובד, הקבוצה כולה תהיה מאוימת. הוא, בהיותו החבר החזק ביותר בקבוצה, צריך לדאוג לשאר חברי הקבוצה, והוא נעשה מאד מודאג אם מישהו בצרה. החוזק שלו שוכן בחוזקה של הקבוצה והוא זה שעוקב אחרי זה.

כמו קאוסטיקום, ניתריק אסיד גם הוא מאד סימפאטטי ושניהם באים מאותה סיטואציה. ההבדל היחיד הוא שניתריק אסיד נלחם למעשה בקרב קשה מול אויב. זהו לא רק קרב לא הוגן כמו אצל קאוסטיקום, אלא קרב ארוך ובלתי נסלח נגד אדם אשר הזיק לו. למען קרב זה הוא מבקש תמיכה מכל חבריו. לכן ניתריק אסיד הוא מאד סימפאטטי לכל אלה שתומכים בו. זוהי סימפאטיה מותנית. כל זמן שאתה חבר שלו, הוא סימפאטי אליך. פעם שהעלבת אותו, הוא יהרוג אותך.

הרמדי השלישית הרשומה כסימפאטטית היא פוספורוס וזוהי הרמדי היחידה הרשומה בדרגה 3. זהו סוג של אנוכיות מאחורי הסימפאטיות שקאוסטיקום וניתריק אסיד מרגישים. הם מתכוונים להרוויח מהסימפאטיות שלהם בעוד שפוספורוס באמת סימפאטטי. בהיותו סימפאטטי, קאוסטיקום חרד לאחרים בעוד שפוספורוס מרגיש את החרדה של האחרים. אם הילד יוצא החוצה ומאחר מעט לשוב הביתה, קאוסטיקום יהיה מודאג אפילו אם הילד נהנה. זה לא כך אצל פוספורוס. פוספורוס מרגיש את החרדה של אנשים אחרים, כלומר, כאשר אנשים אחרים חרדים פוספורוס ירגיש את זה.

קאוסטיקום תמיד חרד לאחרים, תמיד דרוך, תמיד בודק להיכן הם הלכו, מתי הם יחזרו וכו'. אם הם מאחרים, קאוסטיקום יפסע אנה ואנה.

קאוסטיקום ופוספורוס הן רמדיס מאד דומות. שתיהן קרות, לשתיהן תשוקה למשקאות קרים וסלידה ממתוקים. כמו כן, לשתיהן יכול להיות שיתוק של הצד הימני של הפנים.

לכן הן רמדיס אויבות [INIMICAL].

רובריקות:

חרדה בקשר לעתיד.
חרדה לאחרים.
חרדה עם פחד.
מלא דאגה בקשר לאחרים.
מלא דאגה בקשר לקרובים.
פחד מחושך.
פחד מכלבים.
פחד משדים.
פחד שמשהו יקרה.
פחד מביש מזל.
בוכה בקלות.
בוכה מסימפאטיה לאחרים.

קליני:

אבססים, אקנה, אלכוהוליזם, אלרגיה, חרדה, דלקת מפרקים, אסתמה, אטקסיה, שיתוק ע"ש בל, ברונכיטיס, CARPAL TUNNEL SYNDROME, תאונות מוחיות, פרכסת, ליקוי כפייתי, עצירות, כוויצה, שיעול, DYSPHAGIA – ליקוי בבליעה, אקזמה, הרטבה, FIBROSITIS – דלקת ליפית, גאוט, הרפס, אימפוטנציה, כאבי גב תחתון, טרשת נפוצה, MYALGIA – כאב שרירים, כאבי עצבים, מחלות של ניוון עצבי, מחלת פרקינסון, ראומטיזם, אישיאס, מחלת כפיון, ליקויי תפקוד מיני, סינוסיטיס, TENDONITIS – דלקת גידים, טיקים, פיתול צוואר, רעד, אי התאפקות להשתין, דלקת הוגינה, יבלות.

MIND:

מחלות, סימפטומים מנטליים, מדאגה, חשש [2], ממוות של הורים או חברים [3], אנרכיסט [2, MERC), דאגות, מצרות של קרובים [2], התעלות/רוממות (EXALTATION) , נבונה/שקולה (POLITICS) [2, LACH], דמיונות, העלאת דמיונות בערב בשעת דמדומים [2/1], פחד שמשהו יקרה, חמימות של מיטה מקילה [2], אידיאליסטי [2, IGN, PLAT], קנאה, עם בכי [2], בוכה, סנטימנטלי בזמן שכרות [2, LACH], מסימפאטיה עם אחרים [1/2].

ראש:

תנועות, מנענע בראש בזמן כתיבה [2]. פריחה על אזור העורפי.

עיניים:

כאב, שורף כאילו יש חול בפנים [3], שיתוק של העפעפיים העליונות מקור [4]. ראיה, ראיה כפולה (דיפלופיה) כשמסתכל למעלה [2/1]. יבלות על העפעפיים. כבדות או שיתוק של העפעפיים. STRABISMUS – פזילה.

אוזניים:

רעש, מהדהד כל צליל עם קושי לשמוע [3]. שמיעה, אקוטית, של קולות ודיבור, הקול של עצמו נשמע מאד קולני [2/1].

אף:

כיבים, על קצה האף [3]. יבלות על האף.

פנים:

פריחות, אקנה, מוחמר כשנעשה חם [2/1], אקנה, חזזית ורודה (ROSACEA) בקבוצות [3/1], על האף [3], שיתוק מקור [3], צד אחד [3], אחרי שמקבלים לחות [3/1], מתיחה של הלסתות התחתונות [3].

פריחות על הפנים, במיוחד על קצה האף [AETH]. כאב עצבי של הפנים [FACIAL NEURALGIA] בצד ימין, מוחמר מרוח. עווית של הפנים.

פה:

דיבור, גמגום מרוגז [2/1]. שיתוק של הלשון.

גרון:

ליחה שמוכרחה להיבלע [3]. תשוקה מתמדת לנקות את הגרון. מרגיש שיש שם ליחה שקשה לו לנקות. צרידות, מוחמרת כמעט מכל הצטננות, מוחמרת בבוקר, מוחמרת משימוש יתר של הגרון, מוקלת בשתייה קרה. תשוקה מתמדת לבלוע. ליחה תחת בית החזה, לא יכול להגיע. דלקת שקדים.

קיבה:

תשוקה לדברים מעושנים [3], גיהוקים, חמוצים אחרי סוכר [2, SULPH], מלאות, הרגשה של מלאות אחרי לחם [3/1], סיד כבוי (SLAKING LIME) תחושה של [2/1].

כאבי קיבה, מוקלים ע"י משקאות קרים [PHOS].

רקטום:

עצירות, הצואה עוברת יותר בקלות כאשר עומד [3], שלשול מאויר קר על הבטן [2/1], מבשר [2], התקלפות (EXCORIATION) בין האחוריים (NATES) בהליכה [3].

עצירות מוקלת בעמידה. הצואה מכוסה עם ריר.

שלפוחית השתן:

שיתוק, החזקה בכוח של שתן גורמת לשיתוק של השלפוחית [3], אחרי נפיחות יתר [3], עצירה של שתן מחשיפה לאוויר קר [2/1], דחף לא יעיל להשתין עם התכווצויות הרקטום [2/1].

אי-התאפקות להשתין משיעול או מהתעטשות, במיוחד בנשים זקנות. אי-התאפקות ממתח. שיתוק של השלפוחית; עיכוב שתן מהחזקה ארוכה של השתן. דחף תכוף להשתין. הרטבה [יכולה להמשך אפילו אצל מבוגרים]. חוסר מודעות לאיבוד שתן.

איברי מין נשיים:

משגל, דחייה ממשגל עם זיבה לבנה [2/1], מחזור שופע במשך היום [2], כאב ברחם אחרי אכילה [2/1].

סלידה ממשגל אצל נשים. אובדן הנאה אפילו אם האורגזמה מתרחשת בנשים [MENOX].

שיעול:

עמוק מספיק, תחושה כאילו למרות זאת הוא לא יכול להשתעל, לגרום לליחה [3]. שיעול עמוק יותר ויותר, מנסה להגיע לליחה. השיעול מוטב ע"י משקאות קרים, מוחמר מכיפוף קדימה. ברונכיטיס עם שיעול מיוסר קשה.

חזה:

פריחה, הרפס על פיטמת השד [3/1]. הרגשת כאב [RAW] בחזה, או "כאילו אבן" נמצאת בפנים. אסתמה עולה בסיטואציות של דיכוי חזק של פריחות. אסתמה מוחמרת ממאמץ.

גב:

כאב גב תחתון ואישיאס. מתיחה של חוליות הצוואר. מחלה ניוונית לא דלקתית של עמוד השדרה [SPONDYLOSIS]. פיתול צוואר [TORTICOLLIS].

גפיים:

כיווץ, של השרירים והגידים, התקצרות של הגידים בשורש כף היד [2], היסדקות, במפרקים בברכיים בעליה במדרגות [3], בזמן הליכה [3], תנועה קבועה בזמן שינה [3/1], שיתוק, מופיע בהדרגה [3/1], חוסר מנוחה של הרגליים בלילה [3], בזמן שינה [3], יבלות על קצות האצבעות [4], קרוב לציפורניים [4].

תלונות ראומטיות, מוחמרות בקור, בשימוש יתר ומתיחה, מוחמר ברחצה, במזג אוויר יבש.

דלקת מפרקים של האצבעות והידיים; סטייה של עצם הגומד [ULNAR DEVIATION].

כאבי דלטויד ימני. גאוט. רגליים עצבניות בלילה במיטה. התכווצות שרירי השוקיים והרגליים. סינדרום תעלת עצם שורש כף היד [CARPAL]. התקדמות שיתוקית איטית. אטקסיה; גורר רגליים כאשר הולך. כוויצה [CONTRACTURES] של השרירים והגידים. גידים קשים ונוקשים. יבלות על הידיים, במיוחד קרוב לציפורני-האצבעות.

עור:

יבלות. הרפס, אקזמה, אקנה, פרונקלים.

חום:

שתית מים קרים מקילה [3].

כללי:

פרכסת במזג אויר יבש [2/1], בזמן הריון [2/4], בזמן שחושב על זה [2/1], עוויתות, מים קרים מקילים [2, LYC), שיתוק מופיע בהדרגה [3], שינה, מאובדן שינה [2], דליות ורידים, רשת בעור [2], חולשה מצער [2/4].

אוכל:

סלידה: *מתוקים [3].

תשוקה: בייקון ובשר מעושן [3], דברים מעושנים [3], בירה [2], משקאות קרים [2], דברים מרעננים [2], דברים מלוחים [3]. גבינה, ביצים.

החמרה: קפה [3], לחם [2], לחם וחמאה [2], חמאה [2], אוכל עמילני [2], שומן [2], מזון כבד [2], בשר טרי [2], בשר עגל [2].

הקלה: משקאות קרים [3].

השוואה:

PHOS – סימפאטיה, פחד שמשהו רע יקרה, מחושך וכו', גודש בחזה, תשוקה למשקאות קרים, צרידות, ראומטיזם, הפרעות נוירולוגיות.

SEP – ליקוי תפקוד מיני, אי התאפקות להשתין, קר, חרד, בוכה, רזה וכהה.

CALC-P – לא מרוצה, קר ומוחמר מרוח פרצים, ראומטיזם וכאבי צוואר, תשוקה לאוכל מעושן ומתובל.

STAPH, PLB, TUB, NAT-M, NUX-V.

המחלות המטופלות:

לטיפול בחולשה או בשיתוק של העצבים והשרירים בשלפוחית השתן, בגרון, במיתרי הקול, בעפעפיים העליונים או בחלק הימני של הפנים.
בשלפוחית השתן יכול מצב כזה לגרום להרטבה במיטה, במיוחד אם האדם קר מאד, וכן דליפת שתן בזמן עיטוש, שיעול, הליכה או קינוח אף.
לטיפול בצרידות ודלקות גרון המתקשרות בד"כ לשיעול יבש ועמוק שאינו מאפשר כחכוח. כאב צורב אופייני למצבים אלה, במיוחד בשיגרון ובצרבת בתקופת ההריון.

טיפולים:

נוקשות בגלל גידים מכווצים

כאבים ועוויתות שרירים, בעיקר בלסת ובצוואר בגלל גידים מכווצים, צוואר נוקשה לאחר שהיה ברוח פרצים, כאב חד וחותך בשרירים, לעיתים קרובות בצד ימין. נובע מחשיפה למזג אויר קר ויבש.

המינון: CH6 ארבע פעמים ביום, עד 14 יום.

גרון יבש ורגיש עם שיעול חזק

השיעול מתעורר בגלל דליפה של ליחה בחלק האחורי של הגרון. בגלל שפע הליחה, קשה לדבר. השיעול יכול להיות חזק עד כדי שיגרום לדליפת שתן. לעיתים קרובות מתלווים למחלה דיכאון ורגישות קיצונית לסבלו של הזולת. שתית מים קרים עשויה לעצור את התפתחות השיעול. איבוד הקול והדלקת בגרון יכולים להיות ללא כאב. נובע כתוצאה מחשיפה למזג אויר קר, יבש וסוער או לאחר צער או פחד.

המינון: CH6 ארבע פעמים ביום, עד 7 ימים.

דליפה בלתי רצונית של שתן

שתן דולף באופן בלתי רצוני כאשר הלחץ בבטן עולה משיעול, עיטוש או בהליכה. נובע מהחלשות שרירי ריצפת האגן.

המינון: CH6 ארבע פעמים ביום, עד 21 יום.

צרבת עם בחילה והקאות

תחושה של קור בתחתית הקיבה וכמיהה למשקאות תוססים. עם המזון מוקאים גם ריר ומיצי מרה.

המינון: CH6 ארבע פעמים ביום, עד 7 ימים.

הרטבה מיד לאחר הרדמות

ההרטבה מתרחשת לעיתים קרובות אצל ילדים מתרגשים, חברותיים, המעורבים מאד בכל דבר. רגישים יתר על המידה ומוטרדים מאד בקשר לאי צדק. ההרטבה נובעת משיעול או מתח נפשי או מותו של אדם אהוב או פחד חזק.

המינון: CH6 פעם אחת לפני השינה, עד שבועיים.

תמצית מתוך ויטולקס:

הרעיון המרכזי שמחלחל בקאסטיקום הוא שיתוק הדרגתי, מלווה שלב ראשוני של רגישות יתר מוגזמת ותגובתיות יתירה.

הרעיון שרץ דרך כל הרמות של קיום קאסטיקום – מנטלי, רגשי ופיזי.

באופן כללי היעד הראשוני של הפתולוגיה של קאסטיקום הוא מערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית.

מתמצית זו, קל לדמיין את סוג האנשים בעלי נטייה, לרוע מזלם, להיות בעלי סימפטומים של קאסטיקום. אנשים רגישים, אשר בקלות מתרגשים, מהירים להגיב; הם סופגים את כל הרשמים מהסביבה, מגיבים עם עודף פעילות ותגובת יתר, במיוחד עם תפקודים אשר נשלטים ע"י מערכת העצבים.

אנשים קאסטיקום הם בעלי חוש חזק של צדק חברתי, אשר מתגלה במיוחד כחוסר סובלנות לכל סוג של סמכות. מעניין בהקשר זה לראות את הניגוד בין קאסטיקום וסטאפיסגריה, אשר משלימים אחד את השני.

סטאפיסגריה מקבל סמכות עד לדרגה הקיצונית, הוא לא יהיה מסוגל להתעמת עם מישהו, אפילו לא לעמוד על זכויותיו.

קאסטיקום הוא בדיוק ההפך. הוא לא סובלני לשום דבר שמדכא, לא אותו ולא אחרים.

אפילו בשלב המוקדם, הקודם להתפתחות הפתולוגיה אפשר להבחין בנטייה של קאסטיקום אצל אדם, ע"י רגישות מוגזמת של מערכת העצבים המרכזית.

פעם שהבריאות שלו ירדה לשלב יותר פתולוגי, הנטייה הזו הופכת מוגזמת עד לנקודה היכן שהפציינט יוגדר אולי טוב יותר כאנרכיסט. אנשים כאלה נפגעים בקלות ולעומק, בגלל חוסר צדק ודיכוי שנמצאים כמעט בכל נסיבות החיים. הם אנרכיסטים של סוג אידיאליסטי – מאד רציניים וכנים ולכן מאד פגיעים.

כאשר אנשים כאלה עוברים דרך הרבה אכזבות, צער ועצבנות, השלב הראשוני של תגובת יתר נהפך מופנה פנימה. היכן שהפציינט נעשה מוחצן, פעיל מהפכן, האנרגיה הזו נעשית ממוקדת פנימה.

זה כאילו הם מכווצים אותו בפנים. הם גורמים לו להוציא והתוצאה הפתולוגית בהדרגה מחלישה את הרמות המנטליות, הרגשיות והפיזיות.

בראשונה, הוא רוצה להרוס את העולם החיצוני בגלל שהוא לא מה שהוא היה צריך להיות. עם הזמן, הוא מוצא עצמו מחויב ע"י רפלקסים מופחתים של מערכת העצבים, התקשויות והתקצרויות של הגידים ומצב כללי של חוסר גמישות.

האפיון העיקרי של קאסטיקום דרך תהליכים אלו הוא של הדרגתיות. זה לא מצב שבא בפתאומיות. לוקח הרבה זמן בשביל תגובת היתר הפנימית להפוך עצמה למצב של שיתוק עוויתי של התפקודים. כחוק כללי, מערכת העצבים, השרירים והרקמות הקשורות להם מגלים את הסימפטומים הראשונים.

קאסטיקום היא רמדי בולטת לבדוק בפציינט שסובל משגשון ניעותי (LOCOMOTOR ATAXIA), מחלת השריר (MYOPATHY), טרשת נפוצה (MULTIPLE SCLEROSIS), או חולשת שרירים (MYASTHENIA) עם התפרצות הדרגתית.

היבט מאד מאפיין של קאסטיקום הוא שיתוק איברים מקומי. יכול להיות שיתוק הפנים, שיתוק או דיספונקציה (לקות תיפקוד – DYSFUNCTION) של הושט, נפילה בלתי נשלטת של העפעפיים העליונות, גמגום מדיספונקציה של הלשון, נשיכת לחיים בזמן דיבור או לעיסה, דיספונקציה של השרירים של הסוגר הטבעתי (ספונסטר) של שלפוחית השתן ושיתוק של הגפיים.

מערכת העצבים פגיעה גם בדרכים אחרות. אם קאסטיקום מדכא פריחות עור עם משחה חזקה כמו ZINC (אבץ) או קורטיזון, הדיכוי יתקדם ישר לתוך מערכת העצבים ולעיתים קרובות לתוך הרמות המנטליות או הרגשיות העמוקות יותר.

בהדרגה ההיפוך מהיפראקטיבי לשלב של היפו-אקטיבי מגיע לרמה המנטלית-רגשית. יותר ויותר הוא חש תחושה מבשרת רעות שמשהו איום עומד לקרות לו או לקרוביו. לאט הוא מפתח פחדים אחרים, פחד מחושך, פחד להיות לבד, במיוחד בלילה ופחד מכלבים.

כאשר הוא בריא, הכושר המנטלי של קאסטיקום הוא מאד חריף. הוא אדם מאד אינטלקטואלי, פילוסופי, מנתח דברים לעומק וביכולת גבוהה. כשהוא נכנס לשלב הפתולוגי הוא מתחיל להרגיש שהוא מאבד את הכוח המנטלי שלו ולאט שוקע לרמה של אימבציליות. זה לא סוג של שיגעון, כמובן, אלא שלב מעבר. בשלב הסופי הכושר המנטלי שלו נעשה משותק לחלוטין.

שוב חייבים לציין שזוהי ירידה הדרגתית. בהתחלה הפציינט מתחיל להיות מודע להפחתה של הכוח המנטלי. אז באה תחושה מבשרת רעות שמשהו רע עומד להתרחש לו או לאחרים, אח"כ פחדים של אחרים מתחילים להיות גלויים ולבסוף התנוונות לתוך אימבציליות פאסיבית.

ידוע היטב שקאסטיקום היא רמדי סימפאטטית גבוהה (מגלה אהדה – OVERSYPATHETIC). הסימפאטיה הזו יכולה לא להיות בולטת בשלבים המוקדמים של הגירוי, אבל אפשר להבחין בה בין השורות. העניין המוגזם לחוסר צדק בעולם וחוסר הסובלנות לסמכות הם הסימנים המוקדמים אשר מתגלים מאוחר יותר בסימפאטיה קיצונית לכאב של אחרים.

למשל, אני נקראתי ע"י אישה בלידה שלא יכלה לסבול את הבכי והצעקות של נשים יולדות אחרות. למרות העובדה שהמחלקה היתה מאד מחוממת, היא היתה מוכרחה לסגור את הדלתות והחלונות בחוזקה, כדי להימנע מלשמוע את הסבל של הנשים האחרות.

ברמה הפיזית, לקאסטיקום יש מגוון של סימפטומים מאפיינים ע"מ להדריך או לאשר מרשם תרופתי.

הדגם המאפיין ביותר הוא החמרה ממזג אויר קר ויבש. חשיפה למזג אויר קר ויבש יכולה להשפיע מיידית על מערכת העצבים, במיוחד הפריפריאלית. שיתוק יכול לקרות מחשיפה לקור, משפיע על שרירי הפנים, מיתרי הקול (אפוניה מוחלטת, במיוחד בבוקר). באופן מוזר מספיק, יש הקלה של כאבים ראומטיים במזג אויר לח – אפילו בקור לח. מצד שני, הכאבים הראומטיים באופן בולט מוחמרים ע"י מקלחת במים קרים, בזמן שתית מים קרים, המקילה על כאבי עיכול ובמיוחד שיעול (אבל לא דרמטי כמו הקלה משתייה קרה בשיעול אצל SPONGIA).

הכאבים של קאסטיקום הם מאד מאפיינים. ברמה השתוקית, יש כאבי שוק כמו חשמליים באזורים מושפעים. אלומינה וארגנטום ניטריקום מצביעים באופן פשוט יותר על סוג זה של כאבים, אבל קאסטיקום לא יכול להישכח. כמובן יש את כל הסוגים של כאבי התכווצויות ועוויתות שרירים בקאסטיקום. יש פרכוסים, כאבי בטן (CHOREA), פיתול צוואר (צווארת – TORTICOLLIS) ובמיוחד סוג של חוסר שקט של עצבים ברגליים, במיוחד בזמן ששוכבים במיטה.

סוג אחר של כאב קאסטיקום היא ההרגשה של חי (RAWNESS) "כמו בפצע פתוח". זה הכי אופייני בזמן ברונכיטיס (BRONCHITIS). הפציינט סובל משיעול חזק מלווה ע"י כאב חי בחזה, גורם לו להחזיק את החזה בזמן שיעול.

לקאסטיקום יש תשוקה למלח ודחייה ממתוקים. זה אחת ממעט מאד רמדיס שפועלות בקומבינציה הזו. יש לו גם תשוקה מיוחדת לבשר מעושן (יחד עם טוברקוליניום, KREOSOTUM ןקלקריה פוספוריקה).

הסימפטומים בעור האופייניים ביותר בקאסטיקום הם יבלות, במיוחד יבלות על הפנים ועל האצבעות קרוב לציפורניים. קאסטיקום יכול להבחן יחד עם תויה ולק קניניום, כאשר יש יבלות כאלה. פיסורות של אזורי דלקת עור חיכוכית (INTERTRIGINOUS) ופי הטבעת גם הם מוכרים היטב בקאסטיקום. פריחות טיפוסיות לקאסטיקום נמצאות סביב האף, בתוך ומחוץ לכנפיים של האף ועל קצה האף (אם יש פריחה על קצה האף, צריך לבחון גם AETHUSA).

קאסטיקום היא רמדי אחת שאסור לשכוח בקדחת השחת, כאשר יש עקצוץ בתוך ומחוץ לכנפיים של האף, יש התעטשויות ההתעוררות בבוקר, נזלת צמיגה מטפטפת הקרומים של אחורי האף (POST NASAL). בקדחת השחת, אחד הסימפטומים המאפיינים ביותר של קאסטיקום הוא חסימה של האף בזמן ששוכב, במיוחד בלילה.

בגלל שהליחה היא מאד צמיגה, הפציינט מרגיש שיש לו משהו תקוע נמוך בתוך קנה הנשימה (TRACHEA) והוא לא יכול להעלות את זה למעלה, אפילו ע"י שיעול מתמשך. זה דומה למדורניום, אשר יש לו הרגשה של ליחה תקועה למעלה בקנה הנשימה.

שיעול הקאסטיקום הוא טיפוסי – שיעול עמוק, חלול, של כוח גדול. לכן זה לא מפתיע שזה בד"כ מלווה באיבוד שתן.

בקאסטיקום נראה איבוד שתן עם כל לחץ על שלפוחית השתן, בין אם מעיטוש, צחוק או שיעול. כאשר העצב הנותן אספקה לשלפוחית השתן משותק, יכול להיות עצירה של שתן או אובדן בלתי רצוני של שתן. אם השרירים של הוצאת השתן מושפעים, השתן מוחזק לפעמים כתוצאה ממתיחה נרחבת של קירות השלפוחית.

קנט סיפק תיאור מתאים של הנסיבות: "אישה אשר מתביישת מאד לעבור דרך המון של גברים מסתכלים, לבית השימוש בסוף קרון הרכבת, בסוף הנסיעה תמצא שהיא לא מסוגלת להוציא שתן. עצירת שתן מלחץ של שרירי השלפוחית".

אם הפציינט קפוא באותו זמן, הרמדי יכולה להיות RHUS. קאסטיקום ו-RHUS הן שתי רמדיס גדולות לחולשה משתקת של השרירים מהיותם בלחץ יתר או מהיותם בלחץ יתר ובקור (מקוררים). מצד שני, יכול להיות איבוד תחושה בשופכה, הגורמת לפציינט לאבד שתן באופן לא רצוני, מבלי להיות מודע לכך.

זו הסיבה לכך שקאסטיקום היא אחת הרמדיס המובילות בהרטבה (ENURESIS) של הילדות.

כאשר כל האורגניזם יורד בהדרגה למצב של שיתוק, יכולה להיות הפחתה של דחף מיני והנאה. קאסטיקום היא אחת הרמדיס העיקריות לפרג'ידיות בנשים, יחד עם אחרים כמובן, כמו ספיה, גראפיטיס, נתרום מוריאטיקום וכו'.

לסיכום:

קאסטיקום מאופיינת ע"י שינויים הדרגתיים, מתחיל עם היפר-אקטיביות ראשונית, רגישות לחוסר צדק, לסמכות ואנרכיזם. זה מתקדם לשיתוק של מערכת עצבוב השרירים (NEUROMUSCULAR), פחדים ותחושות מבשרות רעות ולבסוף יורד לאימבציליות פסיבית.

יעד הראשוני של הפתולוגיה הוא מערכת העצבים, אשר מראה שיתוק מלווה ע"י שלבים של עוויתות והתכווצויות וכאבים של כאילו שוק חשמלי באיברים מושפעים.

סימפטומים אופייניים כוללים החמרה מקור יבש, תשוקה למלח ולבשר מעושן, סלידה ממתוקים, יבלות על האצבעות והפנים, עצירה או אובדן שתן ושיעול חלול עמוק עם ליחה צמיגה, נמוך בקנה הנשימה.