כיצד פועלת ההומאופתיה?
התשובה הקלאסית לשאלה זו היא: "אין אנו יודעים איך היא פועלת, אנו רק יודעים שהיא פועלת".
אחרי התבוננות של מספר שנים זכיתי לגלות את החוקיות המשותפת להומאופתיה ולמישורים אחרים בחיינו ולהגיע בעקבות זאת למספר מסקנות (שאותן אני מגישה כאן לראשונה). אחת העיקריות שבהן היא, כי ההומאופתיה פועלת לפי העיקרון של ניטרול ע״י חפיפה.
להלן מספר דוגמאות לפעולתו של עיקרון זה בתחומים אחרים:
1. בתחום הביולוגי – שיטת ניטרול־כאב הנקראת re-creation ופועלת על בסיס מחשבתי טהור. (השיטה מתוארת בפרוטרוט במחקר שהכנתי לתואר שני באוניברסיטת HOFSTRA, הנקרא: ־NEW DIMENSIONS IN MENTAL HEALTH־).
2. בתחום הריגשי – השיטה שאותה מתאר ד״ר חיים גינות בספריו (בין הורים לילדים, ועוד) היא בעצם ביטוי לעיקרון של ניטרול־ע״י־חפיפה. ההורה מנטרל את המטען הריגשי של הילד ע״י שהוא מבטא במילים (מישור אחד) את מה שהילד מרגיש (מישור אחר) -וכאן החפיפה.
3. בתחום האנטומי – בשיטת טיפול הנקראת ortho-bionomy (המחזירה חוליות למקום ומאזנת את האנרגיות בצורה עדינה ביותר) אנו יוצרים את הגזמת המצב החריג ובכך מנטרלים את הסטיה המיבנית.
4. בתחום התהודתי – אם נעמיד רמקול שמפיק צליל בעל תדירות מסוימת (למשל 2 גלים לשנייה) ונאמר שכל גל הוא באורך של מטר ואנו נעמוד במרחק x מהרמקול, סביר שנשמע את הצליל (ע״י התנודות הנוצרות באויר והרטט הנגרם לעור התוף באוזן שלנו).
אם נעמיד לידו רמקול שני שמוציא קול בעל אותה תדירות נשמע את הצליל בעוצמה חזקה יותר.
אך, אם נזיז את הרמקול השני ונעמידו בדיוק מול הראשון, כך שתדירות הצליל השני תיצור כעין בבואת־ראי (אנטי־פאזה) של הצליל הראשון (כלומר- היפוך של 180°) – לא נשמע דבר.
5. בתחום החשמלי – הזרם החילופי שבשימוש הרשת הרגילה זורם בצורת גל סינוסי. אם מחברים לכבל חשמלי אחד שני מקורות מתח שבאים מכיוונים מנוגדים, באופן כזה שכיוון הגל משני המקורות הפוך (כשאחד עולה השני יורד, בתאור גראפי),
נגלה כי למעשה הם ינטרלו זה את זה ולא יזרום כל זרם באותו חוט. מסתבר, אם כך, כי שני זרמים מנוגדים (הנמצאים באנטי־פאזה) מבטלים זה את זה.
6. בתחום המכני – אם נחזיק חבל ארוך בקצהו האחד ואדם שני יחזיק בקצהו האחר מבלי להזיזו, ואנו נניע את החבל ע״י תנועת יד מעלה ומטה בטווח של 30 ס׳׳מ – יווצרו גלים בחבל.
כעת נבקש מהאיש בקצה השני שיניע גם הוא את ידו באותה צורה, כך שידו תעלה בזמן שהגל העולה מגיע לקצה שלו. התוצאה תהיה: גלים כפולים בגודלם. אח״כ נבקש מהאיש שממול להניע את ידו למעלה דווקא כשהגל היורד מגיע אליו. דבר זה ינטרל לגמרי את פעולתנו ואם יתבצע הדבר באורח מדויק לגמרי (בעזרת מכונה מיוחדת) -אז לא יהיו גלים כלל, למרות המאמץ (השווה) משני הצדדים.
7. בתחום הווקאלי (של קולות וצלילים) – זמרי אופרה בעלי קולות אדירים – כמו הזמר הרוסי גצלץפין או הזמר האיטלקי קארוזו – היו מסוגלים לנפץ כוסות זכוכית כשקולם הגיע לתדירות החופפת את תדירות הזכוכית (ייתכן שחומות יריחו קרסו תחתיהן מתרועת חצוצרות בימי כיבוש כנען, לפי אותו עיקרון).
8. בתחום הקיצבי – כשחיילים צועדים בקצב, הם יוצרים תהודה מסויימת שעלולה לחפוף את תהודת הגשר שעליו הם עוברים, ולמוטט אותו. לכן יש הוראה מפורשת ברוב צבאות העולם שאין לעבור גשרים במצעד.
9. בתחום הפיזי – אם שגינו בעת שהדפסנו דבר מה במכונת־כתיבה, אנו יכולים לחזור אחורה ולהדפיס שוב את אותה האות – אך הפעם על סרט לבן במקום שחור. וראה זה פלא – האות נמחקה כליל, כלומר – יצירה מחדש (re-creation) של אותו הדבר על מישור אחר (לבן במקום שחור) גורמת לכך שהשניים מנטרלים זה את זה.
10. בתחום האטומי – מדענים הצליחו ליצור פוזיטרונים (אלקטרונים בעלי מטען חיובי) במסגרת נסויים בכור הגרעיני, אך החלקיקים הללו לא החזיקו מעמד זמן רב, מאחר שברגע שנתקלו באלקטרונים הרגילים (בעלי מטען שלילי) הם ניטרלו זה את זה והפכו לאנרגיה טהורה.
תופעות של "דומה בדומה ירפא" מתועדות לכל אורך ההסטוריה הרפואית. מצבי מחלה על רקע נפשי בלבד (לעיתים קרובות, על רקע טראומטי), אבל עם ביטוי פיזיולוגי ברור נקראים "היסטריה" (פרויד תעד הרבה מקרים כאלה).
מתוך שפע גווניה של תופעה זו, נבחר בדוגמא אחת: עיוורון בעקבות תאונה. לעיתים קורה שהלם נוסף (אפילו לאחר שנים של עיוורון מוחלט) – מחזיר לפתע פתאום את מאור־עיניו של הקורבן.
ובמישור המעשי, קיימת שיטה עממית של טיפול בכוויה (כדי להפחית כאבים ולמנוע התהוות שלפוחיות) על־ידי החזרת היד שנכוותה קרוב לאש, למספר שניות. אלה שניסו, מדווחים כי הדבר פועל בכל פעם (גם להפחתת הכאב וגם לשיקום מהיר).
אילו חפצנו לתאר את העיקרון של ניטרול ע״י חפיפה בצורה סכמאטית או ציורית, היינו משווים את המחלה לתנודה של גל הנשקף אלינו מעל גבי מסך של אוסילוסקופ (מכשיר הרושם תנודות של אנרגיה). צורת הגל מורכבת, כידוע, מאורך, מגובה ומתדירות. כדי ליצור ניטרול מושלם, עלינו להחדיר למערכת גל אחר שייצור אנטי־פאזה (צורה נגדית) מתחת לקו האפס, שתהיה כעין בבואת־ראי לצורה הנמצאת מעל לקו האפס. צורה מול צורה וגל מול גל.
ומן הנמשל אל המשל: נאמר שהפציינט סובל מדלקת ויראלית, דלקת נגיפית חמורה החולשת על מצבו הבריאותי הכללי; ונאמר שהיו לנו תנאים אידאליים להבחנה אוסילוסקופית (מיכשור מתוחכם, בידוד מושלם מהשפעות סביבתיות, תקציב בלתי מוגבל וכו׳) ונאמר שהיינו יכולים לבודד רק את התנודות הפאתלוגיות, כדי שנקבל הדפס־גל טהור וברור, אז המסך היה נראה בערך כך;
האתגר שהיה עומד בפנינו אז היה למצוא את הנוזודה (תרופה נוגדת) המדוייקת שתתן לנו את אותה הצורה, אכל להיפן
ובכך תבטל את הגל הראשון, הפאתולוגי.
השערתי האישית היא שכל פוטנציה של התרופה הנכונה תבצע ניטרול מסויים, אבל חפיפה מלאה תהיה רק בפוטנציה המדוייקת. אם נתאר זאת בשירטוט, ייראה הדבר כך:
צורת הגל מביעה את זהות התרופה. הגוכה היחסי של כל הגלים יחד קובע את הפוטנציה. תיאור זה הוא, אמנם, פשטני מאוד – שכן במציאות אין אנו יכולים לבודד דפוס של מצב ויראלי מהמצב הכולל של האדם השלם. בנוסף למחלות זיהומיות, יהיו גם גלים מורכבים ושונים (חלקם מתיפקוד נורמלי של הלב ויתר האברים, חלקם מהפרשה הורמונלית של הבלוטות, חלקם מרעלים ישנים שהצטברו בגוף וחלקם ממחשבות שהאדם חושב) – גלים שינודו במהירות רבה משני צידי קו האפס. אך העיקרון של "ניטרול ע״י חפיפה" נשאר זהה גם במקרים המסובכים ביותר.
אני מוצאת הקבלה מסויימת בין טיפול הומאופתי לבין שיטת הקודים שאנו משתמשים בהם בשנים האחרונות – למשל בקניית מיצרכים בסופר־מרקט, או בהקלטה אוטומטית של תכניות טלויזיה לוידאו. השימוש ב״בר־קוד" מעביר את המסר למחשב כשפה שהוא מכין.
כדאי לזכור שמחשבים הם חיקוי לצורת התיפקוד של מוח האדם – ואין שום סיבה שלא נשתמש בשיטות יעילות של העברת מסר ביולוגי למוח האנושי.
”רופאים מקבלים הכשרה לחשוב במושגים כימיים ולא במושגים של אנרגיה ולכן הם אומרים שזה ’בלתי־אפשרי׳ שמשהו ׳יעבוד׳ אם הוא אינו כולל חומר, אלא את הממיס בלבד.”
ד״ר וויליאם דוגלאס (.M.D)